מבט אל הפרשה כתבוא

 

מבט אל הפרשה כתבוא

לעניות דעתי, ספר דברים הוא מן צוואה של משה רבינו ע"ה, שנכתבה כנבואה, ברוח הקודש.

א' כתוב בפרשה:

[דברים כו ו-ח] וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה. וַנִּצְעַק אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ. וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.

-          יש בפסוקים אלה מתכונת ברורה ומדויקת לבקשות העזרה מהקב"ה: "וַנִּצְעַק אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ."

ב' כתוב בפרשה:

[דברים כו ט] וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

-          כתוב בפרשה שלוש פעמים: "הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". ברור שזה לא מקרה, ולא הגזמה, אלא בדיוק כפי לשון הכתב "הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

ג' כתוב בפרשה:

[דברים כו יט] וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.

-          כתוב בפסוק "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם". לעניות דעתי, מדובר על "עליונות" רוחנית, כפי שכתוב בספר ישעיהו:

[ספר ישעיהו ב ג] וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם.

נאמר על ידי הנביא ישעיהו "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם".

לעניות דעתי, "עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם" מבחינה רוחנית, לא מובן מאליו, וקיים בכול התנעים. אלא, כתוב באותו הפסוק "וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר", ולעניות דעתי, זה תלוי אך ורק בעם ישראל, זאת הבחירה החופשית שלו.

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

חודש חשוון

 

    חודש חשוון

ראש חודש חשוון, שני ימים. שם החודש 'חשוון' בא מבבל, ביחד עם החוזרים מגלות. ויש אומרים

'מר-חשוון' משני טעמים: טעם אחד, אין בחודש זה אין שום יום טוב, ואין בו שמחה, אבל היו בו כמה צרות רעות ומרות לעם ישראל. טעם שני ועיקר, קוראים לחודש זה מרחשוון, על שם המים, כלומר, הגשם שהעולם צמא לו בחודש זה. 'מר' פרושו טיפת מים.

ראש חודש חשוון, השנה, ביום שישי, וביום שבת, שבת ראש חודש!

חודש טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

מבט אל פרשת בראשית

 

  מבט אל פרשת בראשית

א' כתוב בפסוק הראשון של הפרשה:

[בראשית א א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.

כותב רש"י, לפני כאלף שנים, כאשר רבי יצחק הוא אמורא ארצישראלית הנזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי:

בְּרֵאשִׁית - אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהלים קיא ו) "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

כדאי לחזור עוד פעם על הכתוב:

" שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". "

כך נכתב בתורה, לפני כארבעת אלפים שנים, כך נכתב בתהילים, לפני כשלושת אלפים שנים, כך נכתב בגמרא, לפני כאלפיים שנים, כך כתב רש"י לפני כאלף שנים, כך אומרים גם אנחנו, בימינו אלה!

ב' למה אני מתרגש כול כך כאשר אני קורא את הדברים האלה? מפני שבאמת, יש לסטים שאומרים בימינו אלה, ארץ ישראל היא לא של היהודים שחזרו וחוזרים לנחלת אבותיהם! היהודים הם "קולוניאליסטים" שיושבים על אדמה כבושה, לא שלהם, אלא של הפלסטינאים הערבי! כמה גדול הקב"ה שנתן נבואה לפני ארבת אלפים שנים, שיהיו לסטים כאלה בימינו!

ג' לעניות דעתי, הערבים הם "הקולוניאליסטים" הגדולים ביותר בעולם!  הם כבשו ארצות שלא להם, החל מעיראק, דרך סוריה, ארץ ישראל, מצרים, צפון אפריקה, ועד מרוקו, וספרד! הם כפו על כול העמים שבארצות שכבשו את השפה שלהם, השפה הערבית, את הדת שלהם, האסלאם! את התושבים לקחו כעבדים, שמכרו אותם בשווקי הערים! כמו שעשו וממשיכים לעשות מחבלי דאע"ש  בימינו אלה, במזרח התיכון, באפריקה, באסיה, באירופה, ועוד.

ד' אני קורא על שיחות בעולם, בין בריטניה, לבין המושבות שלה לשעבר, על פיצויים של בריטניה למושבות אלה, על השכר של עבדים שהיה לפני מאות שנים, על כול הנכסים שנלקחו מהמושבות לבריטניה. פיצויים בסדר גודל של טריליון של טריליונים של דולרים!

לעניות דעתי, על עם ישראל, בארץ ישראל, במדינת ישראל, לבקש פיצויים גם כן, ואפילו רק על האירועים שקרו החל מלפני אלפיים שנים, אחרי הספירה של הנוכרים:

-          גלות רומי, לבקש פיצויים מאיטליה,

-          גירוש יהודי אנגליה, 1290, לבקש פיצויים מאנגליה,

-           גירוש צרפת הגדול, 1306, לבקש פיצויים מצרפת,

-          גירוש יהודי ספרד, 1492, ופורטוגל, 1497, לבקש פיצויים מספרד, ופורטוגל,

-          פוגרום יהודי אוקראינה, הפרעות ביהודי אוקראינה, 1649, על ידי בוגדן המלניצקי, לבקש פיצויים מאוקראינה,

-          כול הפוגרומים, ופרעות באירופה, בזמן משאי הצלבנים, ואחרי זה, כול העת הביניים,

-          כול הפוגרומים, ופרעות במדינות ערב,

-          ועוד!

ועוד:

-          לבקש החזרת הדברים ששייכים לעם היהודי, ונמצאים ברומה, במרתפי הווטיקן,

-          ועוד!

ה' שאלה: אני חיפשתי באינטרנט, על הערכה כספית, הפסדים כספיים של העם היהודי, בגלל כול האירועים האלה. לא מצאתי שום דבר. אולי, יש למישהו קצה חוט של הערכה כספית כזאת?

עוד דבר, חשוב ביותר: ”אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי' - אל תאמן, 'לא יגעתי ומצאתי' - אל תאמן, 'יגעתי ומצאתי' - תאמן.“ !

תודה רבה! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

פרשת כי תשא, קריאה בתורה בשבת סוכות

 

 פרשת כי תשא, קריאה בתורה בשבת סוכות

א' קראנו בפרשת כי תשא:

[שמות לג כ] וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי.

כמה פסוקים אחרי זה, לפי הפשט, כתוב אחרת:

[שמות לד כ] וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.

[שמות לד כד] כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.

-          לעניות דעתי, אני לא מבין, אפילו לפי הפשט, למה כתוב "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", ואחרי כמה פסוקים כתוב "וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם", וגם "בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".

-          וגם, למה כתוב "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", ולא כתוב "כי יראני האדם ומת", שאולי ברור יותר?

ב' לבניית התירוץ, אוסיף פסוק ממגילת אסתר:

[מגילת אסתר ד יא] כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם.

-          לפי פסוק זה, מנהג מקובל במלכויות העתיקות של מזרח התיכון, שמי שבא לפני המלך ללא הזמנה יומת.

ג' עוד דבר, בתפילת הימים הנוראים אנו מוסיפים, בין השאר:

זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים.

-          כתוב "וכתבנו בספר החיים". לפי הקבלה, "ספר החיים" הוא ספר של נכנסים לעולם הבא!

ד' לכן, זה התירוץ שאני מציע:

-          הכתוב "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", אפשר אולי להבין אותו, שמי שבא אל מלך העולם הקב"ה ללא "קביעת פגישה" לא יחיה. אבל, לא יחיה, מתייחס לכניסה לעולם הבא, בגלל הזלזול כביכול בכבוד השם ה'.

-          אבל, מותר לפגוש ולראות פניו בכול המועדים שהמלך, הקב"ה, קבע לשם כך. יותר מזה, הקב"ה בעצמו יוצא אל השדה בחודש אלול, ופוגש את כול היהודי שבא לקרתו.

לכן, אולי רמז, לתת את הכבוד המגיע להקב"ה, "לא תשא את שם ה' לשוא", וכן לפגוש אותו בכול המועדים שה' קבע לכך.

לעניות דעתי, המועדים האלה הם בכול יום ויום, בזמן התפילות, בזמן הלימוד, בזמן עשיית המצוות.

לכן, תזכו למצוות רבות, לראות הרבה פני ה' לטובה, לשפע, לבריאות שלמה, ורק לבשורות טובות!

שמחת תורה

 

   שמחת תורה

חג שמחת תורה חוגגים אותו ביום אחרי חג אחר, חג הסוכות. יום החג מופיע בתורה, כשמינית עצרת:

[במדבר כט יב] וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְחַגֹּתֶם חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים.

[במדבר כט לה] בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

אפילו שחג שמיני עצרת מוזכר בתורה כיום השמיני של חג סוכות, אלה שני חגים נפרדים זה מזה.

יום שמיני עצרת מופיע כחג שמחת תורה, יום התחלת קריאת התורה מחדש, כול שנה ושנה, כאשר מסיימים ספר דברים בפרשת "זאת הברכה", ומתחילים ספר בראשית בפרשת "בראשית", בזמן הגלות הבבלית, בתוך בבל. עם הזמן, ולעניות דעתי, במיוחד אחרי חזרת חלק מהגולים היהודים בבבל לארץ ישראל, ובניית בית המקדש השני, מנהג שמחת תורה התפשת גם בארץ ישראל.

בזמן בית המקדש הראשון, מחזור קריאת התורה היה שלוש שנים וחצי.

לעניות דעתי, יש התאמה מצוינת בין ראש השנה, לפי בריאת העולם, לבין תחילת הקריאה מחדש של התורה, בפרשת "בראשית" המדברת על בריאת העולם, מיד אחרי ראש השנה.

חג שמחת תורה שמח!

חג סוכות

    חג סוכות

חג סוכות הוא מן התורה. הוא אחד משלושת החגים החשובים "הרגלים", כאשר בני ישראל עולים לירושלים לבית המקדש, עם קורבנות ותרומות לכוהנים. "הרגלים" האחרים הם פסח, ושבועות.

כתוב בספר ויקרא, פרק ל"ט, פסוקים ל"ט-מ"ג:

אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

כפי שכתוב בתורה, חג סוכות הוא לזכר יציאת מצרים, ומסע בני ישראל במדבר, תחת ענני הכבוד של הקב"ה!

גמר חתימה טובה! פתקא טבא! 

זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים.

 

  זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים.

לפני כמה ימים כתבתי:

זה פסוק שמוסיפים אותו לתפילה, בערת ימי תשובה!

אפשר לשאול: למה כתוב "למענך" ולא "למעננו", שלעניות דעתי זה יותר סביר?

תירוץ אפשרי: הקב"ה נמשל לאבא, כאשר הילדים שלו הם בני ישראל. אבא, כאשר מטיב לילדים שלו, לא מחכה, ולא עושה זה לא כדי שהילד שלו יגיד לאבא "תודה אבא!", אלא אבא עושה זה בלי קשר לתגובת הבן, אבא עושה זה לעצמו שלו, כאילו למען עצמו! דבר דומה במשל של הקב"ה!

אפשר להוסיף עוד דבר, לעניות דעתי דבר חשוב ביותר:

הביטוי "למענך" ולא "למעננו", מסמל גם את הענווה של בני ישראל: לא מגיע לנו כול הטוב הזה שהקב"ה נותן לנו, אנו לא זכאים לו, לא בגללנו, לא בגלל המעשים שלנו מקבלים אותו, אלא "למענך אלוהים חיים!"

חג סוכות שמח! פתקא טבא!

יום הכיפורים, ברכת הכפרות

 

 יום הכיפורים, ברכת הכפרות

יום הכיפורים הוא יום טוב מן התורה:

[ויקרא כג כו-לב] וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ. וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.

לפי המסורת היהודית,  יום הכיפורים הוא יום חתימת גורל האדם לשנה הבאה, על ידי ה'. לכן הברכה "כתיבה וחתימה טובה!". דבר זה מופיע גם בתוספת לתפילה בעשרת הימים לפני יום כיפור: "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים!".

יום כיפור הוא יום של תענית, וצום מן האוכל ומין השתיה.

לפני יום כיפור עושים ברכת הכפרות, כאשר מעבירים את החטאים שלנו לצדקה לעניים:

"זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים ארוכים וּלְשָׁלוֹם!"

גמר חתימה טובה! הרבה בריאות ורק בשורות טובות! 

מבט אל פרשת האזינו

 

 מבט אל פרשת האזינו

כתוב בפרשה:

[דברים לב מה-מז] וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

-          "אל כל ישראל" – כול בני ישראל כלולים בעם ישראל, החל מצדיק גמור ועד רשע גמור, כולם בני ישרל.

-          "אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" – אבא מצווה ללמד את בנו תורה, לשמור ולעשות "אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"

-          "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם" – התורה היא בתוככם, היא מכם!

-          "הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים" – התורה היא סם החיים לבני ישראל.

כפי שאמרו חז"ל "צדיק באמונתו יחיה": האמונה בתורה מחייה אותם, נותנת להם חיים, מעריכה להם את החיים.

-          "עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" – לעניות דעתי, כמו שתרופה פועלת במיטבה בתנאים מסוימים, אם לוקחים אותה עם האוכל, או לפני האוכל, כך התורה פועלת במיטבה בארץ ישראל. זה לא אומר שהיא לא פועלת על היהודים בכול העולם, אבל במיטבה בארץ ישראל.

הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

צום גדליהו

 

  צום גדליהו

גדליהו היה מושל ארץ יהודה, אחרי חורבן בית המקדש הראשון על ידי הבבלים. אחרי החורבן, הבבלים לקחו לגלות את הצמרת של מלכות יהודה, ובראשה מלך יהודה צדקיהו המלך.

גדליהו דגל בדעה של ירמיהו הנביא שאין להילחם בבל בזמן ההוא ובתנאים שהיו אז, לא היה סיכוי לנצח.

גדליהו ניסה לארגן מחדש את תושבי יהודה, אחרי שאצולת מלכות יהודה הוגלה לבבל. הוא מונה כמושל על הקהילה היהודית שנשארה ביהודה וירושלים.

גדליהו נרצח על ידי ישמעאל בן נתניה "מזרע המלוכה", שרקם קנוניה  עם מלך עמון, בתקווה לקחת בשבילו את מנהיגות יהודה. ישמעאל בן נתניה האשים את גדליהו בשיתוף פעולה עם בבל.

אחרי רצח גדליהו, הקהילה היהודית בירושלים ויהודה לא קיבלו את ישמעאל בן נתניה, שנאלץ לברוח למלכות עמון.

יש חכמים שמשווים את צום גדליהו לצום תשעה באב, בגלל החשיבות וההשפעה של המעשה על היהודים ביהודה וירושלים. רוב רובם ברחו למצרים מפחד הבבלים. כך נפסק היישוב היהודי בארץ ישראל עד החזרה מגלות בבל ובניית בית המקדש השני.

לקח המעשה: התוצאה ההרסנית של מחלוקת שלא לשם שמיים, שנאת חינם הרסנית לצורך כבוד ושררה, התוצאה ההרסנית של התערבות וקשר עם עמים נוכרים, שגם הם שונאי ישראל.

עוד לקח, להישמר, לשמור נפשך, אפילו בפני לשון הרע:

”אמר רבא: לשון הרע זו - אף על פי שלקבל אותה [להאמין לה] אסור, לחשוש לה צריך [במקרה שיש בדברים אזהרה].”

צום קל ומועיל!

מבט אל הפרשה ניצבים

 

מבט אל הפרשה ניצבים

[דברים ל ב-ה] וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.

-          אמן ואמן!

-          לא במקרה, פורסמה הבוקר ההודעה הבאה:

"משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית פרסמו את נתוני העלייה לישראל לשנת תשפ"ד, וציינו כי כ-31 אלף אנשים עלו מיותר מ-100 מדינות שונות. לפי הנתונים, מרבית העולים הגיעו מרוסיה, כ-19,850, מארה"ב וקנדה הגיעו יותר מ-3,340, מצרפת עלו יותר מ-1,820, ונוספים עלו מאוקראינה, בלרוס, בריטניה, ארגנטינה ומדינות רבות נוספות."

יישר כוח! חזק וברוך!

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

שיר השירים פרק ד' פסוקים ט-טז

 שיר השירים פרק ד' פסוקים ט-טז

ט' לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי באחד [בְּאַחַת] מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ.

[תרגום יונתן] קְבִיעַ עַל לוּחַ לִבִּי רְחִימְתִיךְ אֲחָתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל דִּמְתִילָא לְנִנְפֵּי דְּהִיא צְנִיעָא קְבִיעַ עַל לוּחַ לִבִּי חִבַּת זוּטַר רַבָּנַיִךְ דְּהוּא צַדִּיקָא כְּחַד מִן רַבָּנֵי סַנְהֶדְּרִין וּכְחַד מִן מַלְכַיָּא דְּבֵית יְהוּדָה דַּהֲוָת יְהִיבָא כְּלִילָא דְּמַלְכוּתָא עַל צַוְרֵיהּ:

 

מודבקת על ליבי אהבתך, אחותי, כנסת ישראל, המשולה לאישה צעירה וצנועה. מודבקת על ליבי חיבת הקטן אשר בנשיאיך, כאשר הוא צדיק כמו אחד מרבני הסנהדרין, וכאחד מן מלכי בית יהודה, שהייתה מונחת כתר המלכות על צווארו.

-          לעניות דעתי, זה נבואה ורמז למשיח בן דוד. שיבוא במהרה בימינו אלה! אמן!

י' מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים.

[תרגום יונתן] כַּמָּה שַׁפִּירָן עֲלַי חִבְּתִיךְ אֲחָתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל דִּמְתִילָא לְנִנְפֵּי דְּהִיא צְנִיעָא כַּמָּה טָבָן עֲלַי חִבְּתִיךְ יַתִּיר מִשִּׁבְעִין אוּמַּיָּא וְשׁוּם טָב דְּצַדִּיקַיִךְ נָדִיף מִכָּל בּוּסְמָנִין:

 

כמה יפה עלי חיבתך אחותי כנסת ישראל, המשולה לאישה צעירה שהיא צנועה, כמה טובה עלי חיבתך, יותר משבעים האומות, ושם טוב של צדיקיך נודף מכול בושמך.

-          מפרש ר' יונתן בן עוזיאל, "כמה טובה עלי חיבתך, יותר משבעים האומות"! אמן!

לעניות דעתי, זה לא דבר מובן מאליו, אלא על בני ישראל לעבוד ולהשתדל לשמור על זה. זה נכון במיוחד בחודש אלול, חודש הסליחות, חודש חשבון נפש ותשובה.

יא' נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן.

[תרגום יונתן] וּבְעִדָּן דִּמְצַלַּן כָּהֲנַיָּא בַּעֲזַרְתָּא דְּקוּדְשָׁא זָלְחָן סִפְוָתְהוֹן יַעְרַת דּוּבְשָׁא וְלִישָׁנַךְ נִנְפֵּי צְנִיעָא בְּמַלָּלוּתֵךְ שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן מְתִיקִין כַּחֲלַב וּדְבַשׁ וְרֵיחַ לְבוּשֵׁי כָּהֲנַיִךְ כְּרֵיחַ אוּלְבָּנִין:

 

ובזמן שהכוהנים מתפללים בעזרת בית המקדש, שפתותיהם מתבשמות ביערת דבש, ולשונך, אישה צעירה, לשונך צנועה במאמריך, שיריך ותשבחותיך כחלב ודבש, וריח בגדי כוהניך כריח הלבונה.

יב' גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם.

[תרגום יונתן] וּנְשַׁיִךְ דְּמִתְנַסְבָּן לְגוּבְרִין צְנִיעָן כְּנִנְפֵּי צְנִיעָא וּכְגִנְּתָא דְּעֵדֶן דְּלֵית רְשׁוּ לִגְבַר לְמֵיעַל לְגַוַּהּ אֱלָהֵין צַדִּיקַיָּא דְּנַפְשָׁתְהוֹן מִשְׁתַּלְחִין לְגַוַּהּ עַל יַד מַלְאֲכַיָּא וּבְתוּלוֹתַיִךְ טְמִירָן וּגְנִיזָן בְּאַנְפַלְיָן וַחֲתִימָן בְּכֵן כְּמַבּוּעַ דְּמַיִן חַיִּן דְּנָפֵיק מִתְּחוֹת אִילָנָא וּמִתְפָּרַשׁ לְאַרְבָּעָה רֵישֵׁי נַהְרִין וְאִלְמַלֵא דְּהוּא חֲתִים בִּשְׁמָא רַבָּא וְקַדִּישָׁא הֲוָה נָפֵיק וּמַבַּע וְשָׁטֵיף כָּל עָלְמָא:

 

 ונשיך, אשר נשואות לגברים צנועים, כאישה צעירה צנועה, וכגן עדן שאין רשות לאדם להיכנס לתוכו חוץ מהצדיקים שנפשותיהן נשלחות לתוכו על ידי המלאכים. ובתולותיך נסתרות  ושמורות בגנים פנימיים, וחתומות בהם, כמעיין מים חיים אשר יצא מתחת העץ, ומתחלק לארבעה ראשי נהרות. ואילו שהוא לא היה חתום שמו הגדול והקדוש היה יוצא  ומוציא ושוטף כול העולם.

יג' שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים.

[תרגום יונתן] וְעוּלֵימַיִךְ מָלְיָן פִּקּוֹדִין הַכְרִימּוֹנִין וְרָחֲמִין לִנְשֵׁיהוֹן וְיָלְדָן בְּנִין צַדִּיקִין כְּוָתְהוֹן וְרֵיחֵיהוֹן מְתִיל הַכֵי כְּבוּסְמָנִין טָבִין דְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן כְּפוֹרִין עִם רַשְׁקִין:

 

והצעירים שלך מלאים במצוות כרימונים, והם אוהבים את נשותיהם ומולידים בנים צדיקים כמוהם. והריח שלהם כמו הבשמים הטובים של גן עדן, וכמו עצי ברוש עם צמחי ספיק.

יד' נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים.

[תרגום יונתן] רְשַׁק וּמוֹרִיקָא וּקְנֵי בּוּסְמָא וְקִנָּמוֹן עִם כָּל קֵיסֵי לְבוֹנְתָּא מֵירָא דָּכְיָא וְאַקְסֵיל אִלְוָאָן תָּן אֲלוּאֲוָז עִם כָּל מִינֵי בּוּסְמָנִין:

נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים.

טו' מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן.

[תרגום יונתן] וּמַיָּא דְּשִׁילוֹחַ מְדַבְּרִין בְּנִיחַ עִם מוֹתַר מַיִן דְּנָגְדִין מִן לְבָנוֹן לְאַשְׁקָאָה יָת אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּאִנּוּן עָסְקִין בְּפִתְגָמֵי אוֹרַיְתָא דִּמְתִילִין לְבֵירָא דְּמַיִן חַיִּן וּבִזְכוּתָא דְּנִסּוּךְ מַיָּא דִּמְנַסְּכִין עַל מַדְבְּחָא בְּבֵית מַקְדְּשָׁא דְּמִתְבְּנֵי בִּירוּשְׁלֵם דְּמִתְקְרִי לְבָנוֹן:

והמים של שילוח הזורמים בנחת עם שאר ה מים היוצאים מן לבנון, להשקות את ארץ ישראל, למען העוסקים במצוות דאורייתא, הנמשלים לבאר של מים חיים. ובזכות נסך המים, שמנסכים על המזבח בבית המקדש הבנוי בירושלים, הנקרא לבנון.

טז' עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.

[תרגום יונתן] וְעַל סְטַר צִיפּוּנָא הֲוָה פָּתוּרָא וַעֲלוֹהִי תְּרֵי עֲסַר לַחְמִין דְּאַפִּין וְעַל סְטַר דָּרוֹמָא הֲוָת בּוֹצִינָא לְאַנְהָרָא וְעַל מַדְבְּחָא הֲווֹ כָּהֲנַיָּא מַסְּקִין קְטוֹרֶת בּוּסְמִין כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אֲמַרַת יֵיעוֹל אֱלָהִי רְחִימִי לְבֵית מַקְדְּשָׁא וִיקַבֵּל בְּרַעֲוָא קוּרְבָּנְהוֹן דְּעַמֵּיהּ:

ובצד הצפוני היה שולחן ועליו שתים עשרה כיכרות לחם שנאפו. בצד הדרומי היה הפמוט להאיר; ועל המזבח הקריבו הכוהנים את הקורבן ועליו העלו את קטורת הבשמים. כנסת ישראל אמרה: “יכנס ה' אהובי לבית המקדש ותקבל בעין יפה את קורבנות עמו”.