ישראל, מזל טוב!

 

ישראל, מזל טוב!

לפני כמה ימים, לרגל יום עצמאות ישראל:

ישראל, מזל טוב! לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ!

הפסוק מן התורה, ספר דברים. לעניות דעתי, זה מדהים, כמה רמזים קשורים לישראל מצאתי בפסוק זה!

יִרְבּוּ – יהיו הרבה, כמות גדולה, גדול במספר

-          עז, חזק – ישראל חזקה בתעוזה

-          גדול בערכו, חשוב, נכבד – לא רק גדולה במספר, אלא גם גדולה בערכים, במעשים, בהישגים

-          רב, מחלוקת, דין ודברים בין אנשים – אמרו חז"ל, סוד הישרדות ישראל במחלקות לשם שמיים שבתוכם, בדין ודברים שבישראל לשם דברי שמיים אמיתיים

יְמֵיכֶם – הימים ולא הלילות, ימים של עשיה, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ

-          הימים שלכם כולכם, כולכם כאחד!

וִימֵי בְנֵיכֶם – האם יש כאן גם הבנות? ברור שכן, לא מתקבל על הדעת אחרת. עוד יותר, כתוב בגמרא, מסכת יבמות: "ת"ר: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אהלך" (יבמות סב, ב). יכול להיות שיש כאן מן ביטוי לאחראיות של האיש על אשתו, על כול הנשים שבמשפחתו.

עַל הָאֲדָמָה – הברכה קיימת על האדמה של ארץ ישראל, בתוך ארץ ישראל, ולא אחרת. לכן, יכול להיות שיש כאן קריאה, עידוד, של עליה לארץ ישראל, של קיבוץ גלויות בארץ ישראל. הדבר נכון תמיד, ואולי יותר מתמיד בימינו אלה!

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' – פסוק זה מבטה ברית בין הקב"ה לבין בני ישראל. לעניות דעתי, יש אולי בזה כמה היבטים: א' בני ישראל אמורים לקיים חלקם בתוך הברית, לקיים את המצוות, החוקים, והפקודות של הקב"ה. ב' יש לחזק את הברית כול הזמן על ידי התפילות שלנו אל הקב"ה. למה הדבר אולי דומה? אומרים חז"ל, הגשם, המים, בארץ ישראל לא בא מאליו, כמו במצרים למשל, אלא יש להתפלל אל הקב"ה כדי שיהיה. דבר דומה על הברית הזאת, על קיום בני ישראל, עם ישראל, בארץ ישראל.

לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם – הברית מבוססת גם על המעשים הטובים, הצדקנות, של אבותינו. לכן, על כולנו לדעת, לזכור, שגם אנחנו נהפוך בבוא הזמן לאבותינו. לכן, מעשינו בחיינו הם קובעים את גורל צאצאינו, הבנים שלנו, הנכדים שלנו. לכן, אם הם יקרים לנו, להקפיד על ההתנהגות שלנו, מול המקום, מול הזולת.

כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ – לעניות דעתי, יש כאן רמז על השילוב בין הרוח, השמיים, לבין החומר, הארץ. לא כתוב רק אחד מהם, רק "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם", או רק  "כִּימֵי הָאָרֶץ", אלא שניהם ביחד "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ". לעניות דעתי, ברור ששניהם חשובים ומשמעותיים, אבל, חשוב ביותר, היחס, האיזון, בין זה לבין זה, בין הרוח לבין החומר. למען זה, קיבלנו את התורה, התנ"ך, משנה, גמרא, ועוד ספרות הקודש,  כדי ללמוד, ללמד, לשמור, וליישם "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ"!

שבת שלום ומבורך!