ספר ישעיהו פרק סד

 ספר ישעיהו

פרק סד

א כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ.

[תרגום יונתן] כַּד שְׁלַחְתָּא רוּגְזָךְ כְּאֶשְׁתָּא בְּיוֹמֵי אֵלִיָהוּ אִתְמַסְיָא יַמָא מַיָא מְלָחֲכָא אֶשְׁתָּא לְהוֹדִיעַ שְׁמָךְ לְסַנְאֵי עַמָךְ מִן קֳדָמָךְ עַמְמַיָא זָעוּ:

כמו ששלחת רוגזך (ה') כאש בימי אליהו, מנע את הים, המים, לכבות את האש, להודיע שמך (ה') לשנאי עמך, מלפניך העמים ירגזו.

-          לעניות דעתי, זה דומה למה שקורה לנו בימינו אלה!

ב' בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ.

[תרגום יונתן] בְּמַעְבְּדָךְ פְּרִישָׁן לָא סַבַּרְנָא לְהוֹן אִתְגְלִיתָא מִן קֳדָמָךְ טוּרַיָא זָעוּ:

במעשיך הנפלאים לא חשבנו להם, התגלית מלפניך, הרים ירגזו.

ג' מֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ.

[תרגום יונתן] וּמֵעַלְמָא לָא שְׁמַעְתְּ אוֹדֶן קַל גְבוּרָן לָא אֲצֵיתַת לְמִלוּל זִיעַ עַיִן לָא חָזַת מָא דַחֲזוֹ עַמָךְ שְׁכִינַת יְקָרָךְ יְיָ אֲרֵי לֵית בַּר מִנָךְ דְאַתְּ עֲתִיד לְמֶעְבַּד לְעַמָךְ צַדִיקַיָא דְמִן עַלְמָא דִמְסַבְּרִין לְפוּרְקָנָךְ:

ומעולם לא שמעת אוזן (של עם ישראל) קול גבורתן, לא האזינו לנאמר רעידת אדמה, עין לא ראתה מה שראו עמך שכנת עיקרך ה'. הרי אין חוץ ממך, שאתה עתיד לעשות לעמך הצדיקים שמן העולם חושבים על ישועתך.

-          אמן!

ד' פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ.

[תרגום יונתן] מִתְעַרְעִין קֳדָמָךְ עוֹבָדֵי אַבְהָתָנָא צַדִיקַיָא דַחֲדִיא לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ בִּקְשׁוֹט וּבְזָכוּ בְּאוֹרַח טוּבָךְ וְרַחֲמָךְ הֲווֹ דְכִירִין לִדְחַלְתָּךְ הָא בְּכָל עִדַן דַהֲוָה רְגַז מִן קֳדָמָךְ עֲלָנָא עַל דְחַבְנָא בְהוֹן בְּעוֹבָדֵי אֲבָהָתָנָא צַדִיקַיָא דְמִן עַלְמָא אֲנַחְנָא מִתְפָּרְקִין:

נחלשים לפניך מעשי אבותינו הצדיקים, שהתייחדו לעשות שבחך, באמת ובזכות, באורח טובך, ואהבתך תהיה נזכרת ליראתך, הרי בכול זמן שהיה רגז מלפניך,

ה' וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ וַעֲו‍ֹנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ.

[תרגום יונתן] וַהֲוֵינָא כִמְסָאָב כּוּלָנָא וְכִלְבוּשׁ מְרָחֵק כָּל זַכְוָתָנָא וּנְתַרְנָא כְּמִתַּר טְרַף כּוּלָנָא וּבְחוֹבָנָא כְּרוּחָא אִתְנְטֵילְנָא:

והיינו כטמא כולנו, וכתחפושת מוזרה כול זכויותינו, ונושרות כמיתר טרף כולנו, ובחובותינו כרוח שופך אותנו.

ו' וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲו‍ֹנֵנוּ.

[תרגום יונתן] וְלֵית דְמָצְלֵי בִשְׁמָךְ מִתְרְעֵי לְאַתְקָפָא בִדְחַלְתָּךְ אֲרֵי סְלֵיקְתָּא אַפֵּי שְׁכִנְתָּךְ מִנָנָא וּמְסַרְתָּנָא בְּיַד חוֹבָנָא:

ואין מציל בשמך, מתעורר להחזיק ביראתך, הרי הוצאת פני שכינתך ממנו, ומסרתנו ביד חובותינו.

ז' וְעַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ.

[תרגום יונתן] וְאַתְּ יְיָ רַחֲמָךְ עֲלָנָא סַגִיאִין כְּאַב עַל בְּנִין אֲנַחְנָא טִינָא וְאַתְּ בְּרֵיתָנָא וְעוֹבַד גְבוּרְתָּךְ כּוּלָנָא:

ואתה ה', אהבתך עלינו, רבה כאב על בניו. אנו הטיט, ואתה בראת אותנו, ומעשה גבורתך כולנו.

ח' אַל תִּקְצֹף יְהוָה עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָו‍ֹן הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ.

[תרגום יונתן] לָא יְהֵי רְגַז מִן קֳדָמָךְ יְיָ בָּנָא עַד לַחֲדָא לָא לְעַלְמָא תִדְכַּר חוֹבִי הָא גְלֵי קֳדָמָךְ דְעַמָךְ אֲנַחְנָא כּוּלָנָא:

לא יהיה רגז מן קודמיך, ה' בנה עד מאד. לא לעולם תזכור חובי, הרי תגלה לפניך שעמך אנו כולנו.

-          כתוב בתרגום יונתן "דְעַמָךְ אֲנַחְנָא כּוּלָנָא". לעניות דעתי, יש במילים אלה ביטוי מובהק למאמר חז"ל "כול ישראל ערבים זה לזה!". עלינו, כולנו ביחד עמך, ה', שעמך אנו כולנו!".

ט' עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלַ͏ִם שְׁמָמָה.

[תרגום יונתן] קִרְוֵי קוּדְשָׁךְ הֲוָאָה מַדְבְּרָא צִיוֹן מַדְבְּרָא הֲוָת וִירוּשְׁלֵם צַדְיָא:

ערי קדשיך היו מדבר, ציון מדבר היה, וירושלים חורבה.

י' בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה.

[תרגום יונתן] בֵּית קוּדְשָׁנָא וְתוּשְׁבַּחְתָּנָא אֲתַר דִפְלָחוּ קֳדָמָךְ אֲבְהָתָנָא הֲוָה לִיקֵידַת נוּר וְכָל בֵּית רַנְגָנָא הֲוָה לְחָרְבָּא:

בית קודשינו ותשבחתנו, מקום של תפילת אבותינו קודמיך, היה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וכול בית רצוננו היה לחורבה.

יא' הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְהוָה תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד.

[תרגום יונתן] הַעַל אִלֵין תִּתְחַסָן יְיָ וְאַתְּ יָהֵיב אַרְכָּא לְרַשִׁיעַיָא דִמְשַׁעְבְּדִין בָּנָא עַד עַלְמָא:

האם על אלה תתאפק ה'? ותיתן ארכה לרשעים שמשעבדים הבניין עד עולם?