שיר השירים פרק ד' 1

 שיר השירים פרק ד' 1

פרק ד'

א' הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד.

[תרגום יונתן] וּבְהַהוּא יוֹמָא קָרֵיב מַלְכָּא שְׁלֹמֹה אֶלֶף עֲלָוָן עַל מַדְבְּחָא וְאִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קוּרְבָּנֵיהּ קֳדָם יְיָ נְפַקַת בְּרָת קָלָא מִן שְׁמַיָּא וְכֵן אֲמַרַת כַּמָּה יָאֲיָא אַנְתְּ כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל וְכַמָּה יָאֲיָן אִנּוּן רַבְרְבֵי כְּנִשְׁתָּא וְחַכִּימַיָּא יָתְבֵי סַנְהֶדְּרִין דְּאִנּוּן מְנָהֲרִין לְעָלְמָא לְעַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל וְדָמְיָן לְגוֹזָלִין בְּנֵי יוֹנָתָא וַאֲפִילוּ שְׁאָר בְּנֵי כְּנִשְׁתָּךְ וְעַמָּא דְּאַרְעָא אִנּוּן צַדִּיקִין כִּבְנוֹי דְּיַעֲקֹב דִּלְקַטוּ אַבְנִין וַעֲבַדוּ גַּלְשׁוֹשִׁיתָא בְּטוּרָא דְּגִלְעָד:

 

וביום ההוא, הקריב שלמה המלך אלף קורבנות עולה על המזבח, והתקבל בנחת קורבנו  לפני ה'. יצאה בת קול מן השמיים, וכן אמרה: כמה נאה את כנסת ישראל, וכמה נאה אתם ראשי הכנסת וחכמיה היושבים בסנהדרין שלכם, המאירים לעולם לעם בית ישראל, ונמשלים לגוזלים בני יונה. ואפילו שאר בני הכנסת שלך ועם הארץ, אתם צדיקים כבני יעקב, אשר אספו אבנים ועשו מצבה בהר גלעד.

-          כתוב בפירוש ר' יונתן בן עוזיאל "המאירים לעולם לעם בית ישראל".

לעניות דעתי, זה "המאירים לעד, לנצח, לעם בית ישראל", ולא "לעולם ולעם בית ישראל".

-          כתוב בפירוש ר' יונתן בן עוזיאל "ואפילו שאר בני הכנסת שלך ועם הארץ, אתם צדיקים כבני יעקב".

לעניות דעתי, פירוש זה מיצג את האג'נדה של ר' יונתן בן עוזיאל, שתמיד מדבר בזכות ובשבח בני ישראל, אפילו שהם עם הארץ. יפה ביותר!

שבת שלום ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

ב' שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם.

[תרגום יונתן] כַּמָּה יָאֲיָן כָּהֲנַיָּא וְלֵיוָאֵי דִּמְקָרְבִין יָת קוּרְבָּנַיִךְ וְאָכְלִין בְּסַר קוּדְשָׁא וּמַעְשְׂרָא וְאַפְרָשׁוּתָא וְדָכְיָן מִכָּל אוּנְסָא וְגָזֵילָא הֵיכְמָא דַּהֲווֹ דָּכְיָן עֶדְרֵי עָנָא דְּיַעֲקֹב בְּעִדָּן דַּהֲווֹ גְּזִיזִין וְסָלְקָן מִן נַחְלָא דְּיוּבְקָא דְּלָא הֲוָת בְּהוֹן אֲנִיסוּתָא וְגָזֵילָא וְכוּלְּהוֹן דָּמְיָן דָּא לְדָא וְיָלְדָן תְּיוֹמִין בְּכָל עִדָּן וְעַקְרָא וּמַתְכְּלָא לָא הֲוָת בְּהוֹן:

 

כמה נאים הכוהנים והלויים אשר מקריבים את קורבנותיך, ואוכלים הבשר הקדוש, ומעשר, והתרומות, וזכים מכול אונס וגזלה, כמו שהיו זכים עדרי הצאן של יעקב, בזמן שהיו גזוזים. ועלו מן הנחל יובקא, אשר לא היה בהם אנוסה וגזלה. וכול הם דומים זה לזה, וילדיהם תאומים בכול זמן, ועקרה והפלה לא היה בהם.

ג' כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ.

[תרגום יונתן] וְשִׂפְתוֹי דְּכָהֲנָא רַבָּא הֲווֹ בַּעְיָן צְלוֹתָא בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי קֳדָם יְיָ וּמִלּוֹי הֲווֹ מְהַפְּכִין חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּדָמְיָן לְחוּט זְהוֹרִיתָא וּמְחַוְּרָן יָתְהוֹן כְּעַמַּר נְקֵי וּמַלְכָּא דְּהוּא רֵישְׁהוֹן מְלִי פִּקּוֹדַיָּא כְּרִמּוֹנָא בָּר מִן אַמַּרְכְּלַיָּא וְאַרְכּוֹנִין דְּאִנּוּן קָרִיבִין לְמַלְכָּא דְּאִנּוּן צַדִּיקִין וְלֵית בְּהוֹן מִדָּעַם בִּישׁ:

 

ושפתיו של הכוהן הגדול היו מבקשות תפילות ביום הכיפורים לפני ה', ומילותיו היו הופכות עבירותיהם של ישראל הדומים לחוט ארגמן, ומלבינות אותם כצמר נקי. והמלך שהיה בראשם, מלא מצוות כרימון, חוץ מן הקצינים, והזקנים, שהם קרובים למלך, אשר הם צדיקים ואין בהם דבר רע.

ד' כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים.

[תרגום יונתן] וְרֵישׁ מְתִיבְתָא דְּהוּא רַב דִי לִיךְ חַסִּין בִּזְכוּתָא וְרַב בְּעוּבָדִין טָבִין כְּדָוִד מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל וְעַל מֵימַר פּוּמֵּיהּ הֲוָה מִתְבְּנֵי עָלְמָא וּבְאוּלְפַן אוֹרַיְתָא דַּהֲוָה עָסֵיק רְחִיצִין עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמְנַצְּחִין בִּקְרָבָא כְּאִלּוּ אָחְדִין בִּידֵיהוֹן כָּל מָנֵי זַיְנִין דְּגִבָּרִין:

 

וראש הישיבה שהוא הרב שלך, היה אדיר בזכויות וגדול במעשים טובים, כמו דוד מלך ישראל. ועל מאמר פיו נבנה העולם.  ובלימוד התורה, שבתוך העיסוק בו היו בטוחים עם בית ישראל, ומנצחים במלחמה כאילו היו אוחזים בידיהם כול מיני נשקים של גיבורים.

-          מעניין מאד! גם בפסוק זה, ר' יונתן בן עוזיאל מסביר שלימוד התורה מביא ביטחון וניצחון במלחמה!

ה' שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים.

[תרגום יונתן] תְּרֵין פָּרִיקַיִךְ דַּעֲתִידִין לְמִפְרְקִיךְ מָשִׁיחַ בַּר דָּוִד וּמָשִׁיחַ בַּר אֶפְרַיִם דָּמְיָן לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּנֵי יוֹכֶבֶד דְּאִמְּתִילוּ לִתְרֵין אוּרְזֵלִין תְּיוֹמֵי טָבְיָא וַהֲווֹ רָעַן לְעַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּתְהוֹן אַרְבְּעִין שְׁנִין בְּמַדְבְּרָא בְּמַנָּא וּבְעוֹפִין פַּטִּימִין וּמֵי בֵּירָא דְּמִרְיָם:

 

שני הגואלים שלך אשר עתידים לגאול אותך, משיח בן דוד, ומשיח בן אפרים, אשר דומים למשה ואהרון בני יוכבד, הנמשלים לשני עפרים תאומי צביה, והיו מאכילים את עם בית ישראל בזכותם, ארבעים שנים במדבר, במן, ובעופות טעימות, ובמי באר מרים.

ו' עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה.

[תרגום יונתן] וְכָל זְמָן דַּהֲווֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל אָחֲדִין בִּידֵיהוֹן אוּמָּנוּת אֲבָהָתְהוֹן צַדִּיקַיָּא הֲווֹ עָרְקִין מַזִּיקֵי וּטְלַנֵי וְצַפְרִירֵי וְטֵיהֲרֵי מִבֵּינֵיהוֹן עַל דַּהֲוָת שְׁכִינַת יְקָרָא דַּיָי שָׁרְיָא בְּבֵית מַקְדְּשָׁא דַּהֲוָה מִתְבְּנֵי בְּטוּר מוֹרִיָּה וְכָל מַזִּיקַיָּא וּמְחַבְּלַיָּא הֲווֹ עָרְקִין מֵרֵיחַ קְטוֹרֶת בּוּסְמִין:

 

וכול זמן שהיו בית ישראל אוחזים בידיהם מסורת אבותיהם הצדיקים, היו בורחים מזיקים ושדי הלילה, ושדי הבוקר, וטיהרו מבניהם עד שהייתה שכינת הכבוד של ה' יושבת בבית המקדש שהיה בנוי בהר המוריה, וכול המזיקים והמשחתים היו בורחים מריח קטורת הבשמים.

-          כמה חשובה מסורת אבותינו! אבל עלינו לדעת שזאת גם המסורת שאנו בונים ומשאירים אחרינו, גם אנחנו נהיה "אבותינו הצדיקים"!

ז' כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.

[תרגום יונתן] וּבִזְמָן דְּעַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל עָבְדִין רְעוּתֵיהּ דְּמָרֵי עָלְמָא הוּא מְקַלֵּיס יָתְהוֹן בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא וְכֵן אֲמַר כֻּלִּיךְ שַׁפִּירְתָא כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל וּמַחֲתָא לֵית בִּיךְ:

ובשעה שעשו העם, בית ישראל, רצון ריבונו של עולם, היה משבח אותם בשמים ממעל, וזהו שאמר: "יפה כולכם עצרת ישראל, וַיִּהְיֶה כֻּלָּם. אין בך פגם!"

 

ובזמן שעם בית ישראל עושים רצון אדון העולם, היה משבח אותם בשמים ממעל, ואמא: כולך יפה כנסת ישראל, ומום אין בך!

-          סיפור אהבה נפלא בין הקב"ה לבין כנסת ישראל!

ח' אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים.

[תרגום יונתן] אֲמַר יְיָ בְּמֵימְרֵיהּ עִמִּי תְהֵי יָתְבָא כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל דְּדָמְיָא לְנִנְפֵּי דְּהִיא צְנִיעָא וְעִמִּי תֵּיעֲלִין לְבֵית מַקְדְּשָׁא וִיהוֹן מְקָרְבִין לִיךְ דּוֹרוֹן רֵישֵׁי עַמָּא דְּיָתְבִין עַל נְהַר אֲמָנָה וְדָיְרֵי דְּיָתְבִין בְּרֵישׁ טוּר תַּלְגָּא וְאוּמַּיָּא דִּבְחֶרְמוֹן מַסְּקִין לִיךְ מִסִּין יָתְבֵי כַרְכִּין תַּקִּיפִין דְּאִנּוּן גִּיבָּרִין כְּאַרְיָוָן תִּקְרוּבְתָּא מִן קִרְוֵי טוּרַיָּא דְּחַסִּינִין מִן נְמֵרִין:

 

נִנְפֵּי – אולי "נימפה" [ he.wikipedia.org/wiki/נימפה ] אישה צעירה [מיתולוגיה יוונית]

אמר ה' במאמרו: אתי תישבי כנסת ישראל, הדומה לאישה צעירה כאשר היא צנועה, ועמי תעלו לבית המקדש. ויהיו ראשי העם מקריבים לך דורון, כאשר יושבים על נהר אמנה, והאוהלים שיושבים בראש הר מושלג, ואומות שבחרמון מביאים לך מיסים. יושבי ערים חזקות, שהם גיבורים כאריות.  מחנות מן ערי ההרים, שהם חזקים מן הנמרים.