[במדבר ד יח] אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת במדבר: 

[במדבר ד יח] אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם.

[תרגום אונקלוס] לָא תְשֵׁיצוֹן יָת שֵׁיבַט זַרְעֲיָת קְהָת מִגּוֹ לֵיוָאֵי׃

[תרגום יונתן] לָא תִסְתַּקְפוּן לְשֵׁיצָאָה יַת שִׁבְטָא דִגְנִיסַת קְהָת מִגוֹ לֵיוָאֵי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 55]):

"אל תגרמו להכרית את משפחות הקהיתי מתוך הלווים."

-        כתוב במקרא אַל תַּכְרִיתוּ, כתוב בתרגום יונתן לָא תִסְתַּקְפוּן לְשֵׁיצָאָה שבעברית אל תגרמו להכרית.

רש"י מפרש באופן דומה:

אל תכריתו - אל תגרמו להם שימותו

אפשר אולי לפלפל: כתוב במקרא אַל תַּכְרִיתוּ, כאשר תרגום יונתן וגם פירוש רש"י כותבים אל תגרמו להכרית. לכן, אפשר אולי להגיד שלגרום לפעולה שווה לעשות פעולה. זה בניגוד לפעולה גרמא שבשבת [e.wikipedia.org/wiki/גרמא_בשבת]:

" גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר פעולה עקיפה שתוצאתה מלאכה האסורה בשבת. הדוגמה לכך היא הצבת כדים מלאים במים בדרכה של שרפה. כשהאש תגיע לכדים, הם ייבקעו מהחום, והמים יכבו את האש - מעשה זה הותר, אף שכיבוי אש הוא אחד מל"ט מלאכות של שבת.

בימינו ישנם מכונים העוסקים בפתרונות טכנולוגיים שחלק ניכר מהן קשור ב"גרמא בשבת" - כמו כיסא גלגלים, רכב סיור ביטחוני ביישובים, מעלית שבת, פתרונות לטיפול במשק חי ובעיקר רפתות ומחלבות, וכן פתרונות למפעלים תעשייתיים שומרי שבת."

לעניות דעתי, יש תחומים שגרמא מותר, כמו בפעולות מסוימות בשבת, ויש תחומים שלא מותר, למשל גרמא בנזיקין [www.wikiwand.com/he/גרמא_בנזיקין]:

" גרמא בנזיקין הוא מושג במשפט העברי, שפירושו נזק הנעשה באופן עקיף ולא באופן ישיר. ישנה מחלוקת מאז ימי התנאים על אילו נזקים עקיפים ישנו חיוב כספי, אבל גם במקרים שבהם אין חיוב כספי שניתן לאכיפה בבית דין, ישנו איסור להזיק - "גרמא בנזקין אסור",  וכן חל על המזיק חיוב בדיני שמים לשלם את הנזק, ועד שלא יעשה כן לא יימחל לו העוון."  

לעניות דעתי, הגרמא שמתואר בתרגום יונתן דומה לגרמא בנזיקין, שיש עליו חיוב בדין שמים.

ז"א, לא כול גרמא מותר!