על חטופות וחטופים!
א' היום היום הרבעי של עסקת מדינת
ישראל מול החמאס, על שיחרור 50 חטופים ישראליים בעזה תמורת שחרור 150 אסירים
בטחונים פלסטינים מכלא ישראלי. בישראל, השמחה גדולה, מדברים על החטופים כגיבורים,
כמה סבלו, כמה החזיקו מעמד במנהרות חמאס.
ב' פתאום, נזכרתי בדבר אחר, אולי
דומה: נזכרתי ביהודים, אסורים במחנות הריכוז הגרמניים במלחמת העולם השנייה, בזמן
השואה. היו כאלה מיליונים! ולא חיו רק 50 ימים, ולא 500 ימים, אלא אפילו יותר
במחנות הריכוז, מחנות המוות, של הגרמנים. בסוף מלחמת העולם השנייה השתחררו, עלו
ארצה, והיו כאלה ביישוב היהודי של אז שקראו להם "סבונים"! (ראה " וויקיפדיה
: סבון_משומן_אדם_במלחמת_העולם_השנייה " : הביטוי "סבון" שנוצר בסלנג הארץ ישראלי, ושהתייחס בעיקר לניצולי השואה, לא היה קשור בהכרח לסיפור "הסבון
האנושי" מן השואה, אלא היה ביטוי של לעג לעולים ה"לא ספורטיבים",
"לא שזופים" ו"חלושים" שבאו מאירופה . מאוחר יותר היו מחברים שחשבו כי יש קשר בין המילה הלועגת הזאת
לסיפור "הסבון היהודי".)
לעניות דעתי, חומר למחשבה: מה השתנה
בישראל מאז, מקום המדינה, ועד היום?
ג' כתוב בספר שמות, פרשת בא:
[שמות י יא] לֹא כֵן לְכוּ נָא
הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם
מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה.
[שמות י כד] וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל
מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם
טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם.
[שמות יב ל-לב] וַיָּקָם פַּרְעֹה
לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה
בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת.
וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ
מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה'
כְּדַבֶּרְכֶם. גַּם צֹאנְכֶם גַּם
בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי.
הסיפור עם החמאס היום אינו חדש. אפילו
ביציאת מצרים, לפני כארבעת אלפים שנים, היה מיקוח בין הקב"ה ועבדו משה לבין
פרעה, מי יצא ממצרים, ובאיזה תנאים. פרעה לא הסכים מיד לשחרר את בני ישראל ולשלוח
אותם לחופשי, אלא אחרי מכה, ועוד מכה, ועוד מכה.
לעניות דעתי, המצב אז מאד דומה למצב
היום: חמאס הסכים לשחרר כמה חטופים אחרי מכה ועוד מכה ועוד מכה. אבל לא שיחרר את
כול החטופים. התורה הקדושה מרמזת לנו מה לעשות: להוסיף מכות, עוד מכה, ועוד מכה,
ועוד מכה, ואם לא מספיק, עוד מכה, עד שחמאס יסכימו לתנאים שלנו.
שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק
בשורות טובות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה