וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, קֶרִי

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת בחוקתי:

[ויקרא כו כג-כד-כז-כח] כג וְאִם-בְּאֵלֶּה--לֹא תִוָּסְרוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, קֶרִי.  כד וְהָלַכְתִּי אַף-אֲנִי עִמָּכֶם, בְּקֶרִי; וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם. כז וְאִם-בְּזֹאת--לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, בְּקֶרִי.  כח וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם, בַּחֲמַת-קֶרִי; וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם.

א' התורה גם מלמדת ומצווה אותנו

[ויקרא י טיח]  לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:  אֲנִי, יְהוָה. 

ב' במבט ראשון יש סתירה בין שני הפסוקים האלה.

ג' יכול להיות שהתירוץ הוא שהקב"ה הוא המלך, מלך המלכים. התנהגות המלך כלפי עבדיו שונה בהחלט מאשר התנהגות נתיניו כלפי זולתם.

ד' הרבה פעמים שאלתי את עצמי והתלבטתי איך צריך להתנהג מנהל או ראש משרד כלפי הפקידים שבניהולו, לפי שורת הדין או לפני שורת הדין, ברחמים ומחילה.

ה' עכשיו אני מבין שכללי ההתנהגות שלו, בדומה לזאת של מלך, שונה מהתנהגות הזולת, ללא אחראיות מנהלית.