וְכִי לְאוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה הוֹרֵג אוֹתָם קֹדֶם זְמַנָּם, וְהֵם צַדִּיקִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ?

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בזהר החדש, פרשת אחרי:

[זהר החדש אחרי נה-נז] נה אָמַר לֵיהּ, וְכִי לְאִינוּן דְּאִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא קָטֵיל לוֹן קוֹדֶם זְמַנָּם, וְאִינוּן צַדִּיקִים דְּלָא חָבוֹ. תָּא חֲזֵי, יָרָבְעָם בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה יְנוּקָא, הֲוָה זַכַּאי, וְלָא הֲוָה לֵיהּ חוֹבָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, זִיל וְאַיְיתֵי לְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט.  נו בְּהַהוּא שַׁעֲתָא אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, (תהלים ח) ה' אֲדוֹנֵנוּ מָא אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. מָה דְּשִׁמְךָ אִיהוּ אַדִּיר בֵּיהּ, וְהוּא צַדִּיק, אֲנַח לֵיהּ, וְעַל זְכוּתָא דִּילֵיהּ יֵיתֵי שֶׁפַע לָנָא. אֲמַר לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִי רַעֲוָא דִּילְּכוֹן דְּאֶשְׁבּוֹק לֵיהּ, אֲנָא שָׁבֵיק לֵיהּ.  נז וּבָתַר כֵּן נְפַק לְתַרְבּוּת רָעָה, וְעָבִיד תְּרֵי עֶגְלֵי דְּדַהֲבָא, וְחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲרֵי כָּל שֶׁפַע דְּהֲוָה יָהֵיב לְכוֹן, אִתְהַפַּךְ לְכוֹן בְּזוּהֲמָא, לָא הֲוָה טַב לְכוֹן דְתֵייתִי לֵיהּ הָכָא בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה זַכַּאי, וַהֲוָה אוֹלִיף לֵיהּ מטטרו''ן אוֹרַיְיתָא. בְּשַׁעֲתָא הַהִיא, פָּתְחוּ כָּלְהוֹ וַאֲמָרוּ, (תהלים קיט)צַדִּיק אַתָּה ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ. וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָרַד לְגַנּוֹ לִלְקֹּט שׁוֹשַׁנִּים. 

[תרגום לעברית הזוהר המתורגם - זוהר חדש - פרשת אחרי - ישיבת עטרת חכמים]  נה אָמַר לוֹ: וְכִי לְאוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה הוֹרֵג אוֹתָם קֹדֶם זְמַנָּם, וְהֵם צַדִּיקִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ? בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרָבְעָם הָיָה תִינוֹק, הָיָה זַכַּאי, וְלֹא הָיָה לוֹ חֵטְא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת: לֵךְ וְתָבִיא אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט. נו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, (תהלים ח) ה' אֲדוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךְ בְּכָל הָאָרֶץ. מַה שֶּׁשִּׁמְךְ הוּא אַדִּיר בּוֹ, וְהוּא צַדִּיק - הַנַּח לוֹ, וְעַל זְכוּתוֹ יָבוֹא לָנוּ שֶׁפַע. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם רְצוֹנְכֶם שֶׁאֶעֱזֹּב אוֹתוֹ, אֲנִי עוֹזֵב אוֹתוֹ. נז וְאַחַר כָּךְ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְעָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, וְחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁהָיָה נוֹתֵן לָכֶם, הִתְהַפֵּךְ לָכֶם לְזֻהֲמָא. לֹא הָיָה טוֹב לָכֶם שֶׁהֲבֵאתִיו לְכָאן בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה זַכַּאי, וְהָיָה מְלַמֵּד אוֹתוֹ מטטרו''ן תּוֹרָה?! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ,(תהלים קיט) צַדִּיק אַתָּה ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךְ. וְעַל זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרַד לְגַנּוֹ לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים.

א' לפי הזהר הקדוש, הקב"ה לוקח את העוסקים באורייתא לפני זמנם לפני שיוצאים לתרבות רעה.

ב' דברים אלה שבזהר הקדוש מזכירים את הפסוקים על חנוך שבספר בראשית:

[בראשית ה כא-כד]  כא וַיְחִי חֲנוֹךְ, חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-מְתוּשָׁלַח.  כב וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-מְתוּשֶׁלַח, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.  כג וַיְהִי, כָּל-יְמֵי חֲנוֹךְ, חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.  כד וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת-הָאֱלֹהִים; וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים. 

רש"י מפרש בכיוון הזה:

[פירוש רש"י] ויתהלך חנוך - צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע, לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו, וזהו ששינה הכתוב במיתתו לכתוב 'ואיננו' בעולם למלאות שנותיו, 'כי לקח אותו' - לפני זמנו.

יש לציין שקיים גם פירוש אחר לגבי סיפור חנוך של הרלב"ג:

[פירוש הרלב"ג] והנה לזאת הסיבה לא זכר בו מיתה, וזכרה בשאר האנשים שנזכרו עמו, להורות על ההבדל שהיה בינו וביניהם, כי הוא השלים נפשו והגיע בו שלמותו, ושאר האנשים ההם מתו בלא חמדה. כלומר חנוך הגיע לשלמות בחייו הקצרים, ולא נותר לו אלא להלקח אל האלוהים.

ג' חז"ל אומרים 'הכול לטובה'. לכן, יכול להיות שהקב"ה לוקח לפני זמנו כדי לחסוך צרות וסבל יותר גדולים בעתיד, בעולם הזה ו\או בעולם הבא.