נדר אישה, הבעל
מפר, החכם מתיר
למדנו בדף יומי,
מסכת נדרים, דפים ע"ז, ע"ח, על נדר אישה נשואה: הבעל מפר, החכם מתיר את
הנדר של האישה.
הבעל מפר את נדר
אשתו מהרגע ששמע עליו. החכם מתיר את הנדר של האישה מהרגה שנדרה. לכן, יש הבדלים
בין להפר לבין להתיר את הנדר.
שאלה: האם חכם
יכול להתיר נדר לאישה, לאחר שבעלה הפר אותו.
62. אנו
בתקופה קשה!
א' אנו בתקופה קשה! דבר זה לא חדש. לעניות דעתי, עם
ישראל תמיד בתקופה קשה, קשה יותר, קשה פחות. אבל, תקופה שבה יש פילוג בעם, זאת
תקופה קשה באמת. לעניות דעתי, אפשר לעבור כול קושי, כלכלי, ביטחוני, אלא רק אם עם
ישראל מאוחד.
ב' לעניות דעתי, כול עסון בעם ישראל קרה בגלל פילוג
העם. גלות מצרים התחיל מהפילוג בין בני יעקב אבינו, ומכירת יוסף. גלות בבל התחיל
בפילוג בין השבטים, בין מלכות יהודה לבין מלכות ישראל. דרך אגב, יכול להיות שיש לקיים
יום צום ותענית, ותפילות לזכר פילוג מלכות שלמה, שזה מלכות דוד. גלות רומי קרה בגלל
שנאת חינם בעם, בגלל הכתות והפילוג בעם.
ג' יכול להיות שההצלה תבוא מלמטה, מהיהודים הפשוטים,
שיסרבו לשנוא זה את זה, שיסרבו להתפלג. בתקופה קשה זאת, עלינו, על היהודים הפשוטים
להרבות באהבת חינם, על כול אחד לחשוב שכול העולם תלוי בו, אם הוא, היהודי הפשוט
יעשה מצבה של אהבת חינם לעומת עבירה של שנאת חינם.
ד' לא צריך ללכת רחוק כדי לקיים את הדברים האלה:
כול אחד מאיתנו יכול לעשות זאת, החל מהסביבה הכי קרובה אליו, ממשפחתו, בני הזוג זה
אל זה, הורים וילדים זה אל זה, אחים ואחיות זה אל זה. אחר כך, כול אחד יכול לעשות
זאת, בבניין שלו, ברחוב שלו, בשכונה שלו. אחר כך כול אחד יכול לעשות זאת, במקום
העבודה, ברשות הרבים, בפרהסיה.
אפילו שיש מחלוקות, ויכוחים, חילוקי דעות, זה לא
מפריע, אלה דברים רגילים ואפילו ברוכים בין אנשים. אמרו חז"ל, עם ישראל שרד
בגלל המחלוקות שביניהם, כמו שהגמרא, התלמודים, כולם בנויים על מחלקות, על ויכוחים,
על חילוקי דעות. מה שבאמת חשוב וקובע זה איך פוטרים את המחלקות, אם המחלוקת היא לשם
שמיים או חס וחלילה לא.
ה' בהצלחה רבה רבה! ועוד דבר חשוב ביותר: אין בעם
ישראל ניצחון של אלה על אלה. בעם ישראל יש או ניצחון של כולנו, של כול העם, או אבדון של כולנו, של כול העם, חס וחלילה!
63. לדבר, לשוחח, לתקשר
שמעתי הרצאה בZOOM, כשורה גם על היחס, הקשר חרדים-חילוניים. לקח חשוב: לדבר, לשוחח,
בצורה רצינית, באהבה! כך אפשר לפתור כול בעיה! האנשים טובים, רק שלפעמים זה שיח
חרשים. בבקשה, לעבור את המחסום של לא-לדבר, לא-להבין, לא-לתקשר, רק-לא. להחליף את
הדיסקט אל רק-כן! יכול להיות אבל, אבל רק-כן! ועוד סיפור של רב, אני קופץ לסיום:
קל מאד לזרוק אדם מלמעלה למטה, אבל קשה מאד לזרוק אותו מלמטה למעלה! חומר למחשבה!
עוד דבר: בסוף פרשת נח, ספר בראשית, לומדים על
"דור הפלגה". כתוב בפרשה, פרק יא:
א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת,
וּדְבָרִים, אֲחָדִים. ב וַיְהִי,
בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. ג וַיֹּאמְרוּ
אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה;
וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. ד וַיֹּאמְרוּ
הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ,
שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר
וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד
וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר
מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. ז הָבָה,
נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. ח וַיָּפֶץ
יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. ט עַל-כֵּן
קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם
הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ. {פ}
לכן, בני ישראל, עם ישראל "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ,
שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים"!
64. מבט על פרשת וארא
כתוב בספר שמות, פרשת וארא:
ו לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי
יְהוָה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם
מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם,
וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם,
הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי
אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ
לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה.
לעניות דעתי, פסוקים אלה הם כלל היסטוריה של עם
ישראל.
כתוב וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת
מִצְרַיִם. במקום מִצְרַיִם אפשר לכתוב בבל, או רומי, או אירופה, או מדינות ערב,
או אפילו ארה"ב.
כתוב וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם. בכול
הגלויות הייתה עבדות חומרית, שיעבוד חומרי. בימינו אלה יש עוד שיטה, שיטה יחסית חדשה
של שיעבוד, שיעבוד רוחני, שיעבוד מחשבתי, שיעבוד רעיוני. אמרו חז"ל: "מלכה ושריה בגויים אין תורה - אם יאמר לך
אדם: יש חכמה בגוים - תאמן... (ואם יאמר לך אדם) יש תורה בגוים - אל תאמן, דכתיב:
מלכה ושריה בגוים אין תורה" [על
סמך מגילת איכה]. לעניות דעתי, בימינו אלה יש בלבול בין העבדות החומרית, לבין
העבדות הרוחנית. יש יהודים שחושבים שאם אין עבדות חומרית, וטוב להם מבחינה חומרית,
נעלם, או אין לשים לב, או כבר לא חשוב, העבדות הרוחנית. לעניות דעתי, יכול להיות
שהעבדות הרוחנית אפילו יותר מסוכנת לקיום עם ישראל מאשר העבדות החומרית. העבדות הרוחנית
לבדה יכולה לגרום למן הרדמה רוחנית בקרב עם ישראל. יכול להיות שחז"ל ידעו על
זה בחוכמתם הגדולה וברוח הקודש.
כתוב וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה,
וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. זה קרה גם במצרים, גם בבל, גם ברומי, וגם בימינו אלה. הקמת
מדינת ישראל היא התחלת גאולת ישראל, וברור לכול שנעשתה בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה,
וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.
עוד יותר, כתוב וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב;
וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה. גם זה קיים ויתקיים בימינו אלה!
לעניות דעתי, מה שנשאר להתקיים זה וְלָקַחְתִּי
אֶתְכֶם לִי לְעָם. לעניות דעתי, זה אוהל המועד, זה בית המקדש הראשון, זה בית
המקדש השני. לעניות דעתי, כפי שכול הנבואות שבתורה וְהוֹצֵאתִי... וְהִצַּלְתִּי...
וְגָאַלְתִּי....קוימו, אין לי ספק שגם הנבואה וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם כן
תתקיים, במהרה, בימנו אלה!
65. מבט על פרשת בא
כתוב בספר בראשית, פרשת בא:
ב וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ
וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי,
אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.
כתוב כאן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ
וּבֶן-בִּנְךָ. לכן, מצווה דאורייתא לעשות את סדר הפסח עם הבנים, אבל גם כן עם
הנכדים!
שאלה: מי אחראי על ביצוע המצווה, הסבא לבדו, או
גם הבנים והנכדים ביחד אתו? לעניות דעתי, כולם, מפני שכתוב בהמשך וִידַעְתֶּם,
כִּי-אֲנִי יְהוָה. ז"א, כולם אחראים על קיום המצווה, גם הסבא, גם הבנים,
וגם הנכדים.
66. לעולם
יעסוק אדם בתורה ובמצוה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה
א' כתוב בגמרא, מסכת סנהדרין דף קה עמוד ב:
אמר רב יהודה אמר רב אלעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא
לשמה
ב' כתוב בגמרא, מסכת נזיר דף ז עמוד א:
גמ' אמאי והא מכאן ועד
סוף העולם קאמר הכי קאמר אריכא לי הדא מילתא כמכאן ועד סוף העולם
לפי ביאור שטיינזלץ על נזיר ז' א:
שנינו במשנה שאף אם נדר "הריני נזיר מכאן
ועד סוף העולם" — הריהו נזיר שלושים יום. ושואלים: אמאי [מדוע] יהיה נזיר רק
שלושים יום? והא [והרי] במפורש "מכאן ועד סוף העולם" קאמר [הוא אומר]!
ומשיבים: הכי קאמר [כך הוא אומר], כך יש להבין את דבריו: אריכא [ארוך] לי הדא
מילתא [דבר זה] של נזירות, בגלל הקשיים שבו, כמכאן ועד סוף העולם.
ג' אפשר אולי לקשור בין הפסוק במסכת סנהדרין לבין
הפסוק במסכת נזיר: בהתחלה, היהודי יעשה את המצווה של נזיר בקושי, במאמץ רב, ללא
שמחה, לא לשמה, אבל, מתוך הקושי הזה תעלה השמחה של הצלחה בעשיית המצווה לשמה!
67. מבט על פרשת יתרו
כתוב בפרשת יתרו:
[שמות יח כא] וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי
חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם
שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.
אחרי כמה פסוקים כתוב:
[שמות יח כה] וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי
חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים
שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.
יתרו אומר למשה לבחור " אַנְשֵׁי חַיִל
יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע". לעומת זה, משה בוחר רק
" אַנְשֵׁי חַיִל".
אפשר לשאול, למה ההבדל הזה, בין דברי יתרו, לבין דברי
משה רבינו ע"ה?
תירוץ אפשרי יכול להיות: משה רבינו מחמיא, מפרגן,
משבח, את בני ישראל. ברור ומובן מאליו למשה רבינו ע"ה, שכול בני ישראל "
יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע". לכן, משה רבינו בוחר
רק לפי " אַנְשֵׁי חַיִל", כאשר " אַנְשֵׁי חַיִל"
הם אנשים עם תכונות של מנהיגים, אנשים שמסוגלים לסחוב את הקהל אחריהם.
רמב"ן מפרש:
וטעם "אנשי חיל"- אנשים ראויים להנהיג עם גדול, כי כל קבוץ
ואוסף יקרא חיל, ואיננו ביוצאי צבא המלחמה בלבד. וכן:
לכן, אנו מתפללים כול יום, שלוש פעמים ביום:
הָשִׁיבָה שׁופְטֵינוּ כְּבָרִאשׁונָה. וְיועֲ צֵינוּ
כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגון וַאֲנָחָה. וּמְלוךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה
אַתָּה ה' לְבַדְּךָ. בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט:
אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה