ספר ישעיהו פרק מא כ לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ.

 

כ לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ.

כא קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר יְהוָה הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב.

כב יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה הָרִאשֹׁנוֹת מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן אוֹ הַבָּאוֹת הַשְׁמִיעֻנוּ.

כג הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה ונרא [וְנִרְאֶה] יַחְדָּו.

כד הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם.

כה הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי וְיָבֹא סְגָנִים כְּמוֹ חֹמֶר וּכְמוֹ יוֹצֵר יִרְמָס טִיט.

כו מִי הִגִּיד מֵרֹאשׁ וְנֵדָעָה וּמִלְּפָנִים וְנֹאמַר צַדִּיק אַף אֵין מַגִּיד אַף אֵין מַשְׁמִיעַ אַף אֵין שֹׁמֵעַ אִמְרֵיכֶם.

כז רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַ‍ִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן.

כח וְאֵרֶא וְאֵין אִישׁ וּמֵאֵלֶּה וְאֵין יוֹעֵץ וְאֶשְׁאָלֵם וְיָשִׁיבוּ דָבָר.

כט הֵן כֻּלָּם אָוֶן אֶפֶס מַעֲשֵׂיהֶם רוּחַ וָתֹהוּ נִסְכֵּיהֶם.

פרק מב

[ספר-ישעיהו מב א] הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא.

[תרגום יונתן] הָא עַבְדִּי מְשִׁיחָא אֶקְרְבִינֵה בְחִירִי דְאִתְרְעֵי בֵיהּ מֵימְרִי אֶתֵן רוּחָא דְקוּדְשׁי עֲלוֹהִי דִינִין לְעַמְמִין יְגַלֵי:  

[תרגום יונתן בעברית] הא עבדי  המשיח, אקרב אני בחירי ששהה בו מאמרי, אתן רוח של קודשי עליו, משפט לעמים יתגלה.

תרגום יונתן כותב הא עבדי  המשיח. לעניות דעתי, זאת אמירה חשובה להביא את המושג של משיח בספר ישעיהו.

כתוב גם בפסוק המקרא, וגם בתרגום הֵן עַבְדִּי. הביטוי הזה מופיע גם בקשר למשה רבינו ע"ה מֹשֶׁה עַבְדִּי [יהושע-א א ב]. לכן, אפשר אולי לראות במשיח דמות דומה לזאת של משה רבינו ע"ה, שהנהיג את יציאת עם ישראל מגלות מצרים. לכן, אפשר אולי להגיד, שרק ביאת המשיח יביא את הגאולה של עם ישראל מגלות רומי הארוכה כול כך.

עוד דבר: כתוב גם בפסוק המקרא, וגם בתרגום מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא או דִינִין לְעַמְמִין יְגַלֵי. יש בפסוק זה קשר בין ביאת המשיח, לבין משפט, דין, לעמי הגויים.

ב לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא וְלֹא יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ.

לָא יִצְוַח וְלָא יַכְלֵי וְלָא יְרִים לְבָרָא קָלֵהּ:

ג קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט.

עִנְוְתָנַיָא דּאִינוּן דָמָן לְקַנְיָא רְעִיעַ לָא יִתַּבְּרוּן וַחֲשִׁיכַיָא דִכְבוּצִין עַמִי לָא יִטְפוּן לְקוּשְׁטָא יַפֵיק דִינָא:

ענווים שהם דומים לקנה רעוע לא יישברו, וקשי (יום) שכמו פתילים עמי לא יטבעו, לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט.

-          פירוש תרגום יונתן מעניין מאד:  ענווים שהם דומים לקנה רעוע! לעניות דעתי, לפי תרגום יונתן, ענו מתכופף, יודע ומוכן להתכופף במידת הצורך, ולכן ניצל בסכנה. משל יפה מאד!

ד לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ עַד יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵילוּ.

לָא יַלְהֵי וְלָא יִלְאֵי עַד דְיַתְקֵן בְאַרְעָא דִינָא וּלְאוֹרַיְתֵהּ נַגְוָן יְכַתְּרוּן:

לא יתעייף, ולא יגע, עַד יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט וּלְתוֹרָתוֹ ישתבח בכתרים.

ה כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ.

כִּדְנַן אֲמַר יי אֱלָהּ עַלְמָא יי דִי בְרָא שְׁמַיָא וּתְלָנוּן שַׁכְלִיל אַרְעָא וְדַיְרָהָא יָהֵיב נִשְׁמְתָא לְעַמָא דִי עֲלָה וְרוּח לְדִמְהַלְכין בָה:

ו אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם.

אֲנָא יי רַבִיתָךְ בִקְשׁוֹט וְאַתְקְפֵית בִידָךְ וְאַתְקְנִינָךְ וְאֶתְנִינָךְ לִקְיַם עַם לְנֵיהוֹר עַמְמִין:

אני ה' גדלתי אותך באמת, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ, ואתקנך, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר עמים.

ז לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.

לְפַתָּחָא עֵינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל דְאִינוּן כְּסָמָן מִן אוֹרַיְתָא לְאַפָּקָא גַלְוַתְהוֹן מִבֵּינֵי עַמְמַיָא דְאִינוּן דָמָן לַאֲסִירִין וּלְמִפְרַקְהוֹן מִשִּׁעְבּוּד מַלְכְּוָתָא דְאִינוּן עֲנִינין כַּאֲסִירֵי קְבָל:

לפתוח עיני בית ישראל שהם כאות מן התורה, להוציא גלותם מבני העמים, שהם (בני ישראל) דומים לאסירים ולמפרקים משעבוד המלכות, שהם עניים כאסירים בחוק.