תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת תזריע:

[ויקרא יב ד] וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ.

[תרגום אונקלוס] ותלתין ותלתא יומין, תיתיב בדם דכו; בכל קודשא לא תקרב, ולמקדשא לא תיעול, עד משלם, יומי דכותה.

א' במקרא כתוב בִּדְמֵי טָהֳרָה , לפי אונקלוס בדם דכו. כמו כן, כתוב במקרא יְמֵי טָהֳרָהּ, ולפי אונקלוס יומי דכותה.

ב' אפשר לראות, ולעניות דעתי זה מעניין, שהמילה דך בארמית היא טהרה בעברית. אבל דך שבארמית היא זך בעברית. ויש עוד כמה מילים שבארמית מחליפים את האות ז שבעברית באות ד. למשל בעברית זהב ובארמית דהב, או בעברית זכר ובארמית דכר. יש אולי עוד מילים כאלה אבל אני לא הצלחתי למצוא אותן.

ג' אפשר אולי לשאול עוד שאלה: במקרא כתוב בִּדְמֵי טָהֳרָה כאשר לפי אונקלוס בדם דכו.

יכול להיות שאונקלוס מפרש ומדייק את הכתוב במקרא. למילה דמי שבמקרא יש אולי כמה מובנים:

-          רבים של דם וסמיכות, ז"א, דמים של טהרה,

-          תשלום עבור טהרה, בדומה לדמי חנוכה,

-          המילה דמי היא משורש ד-מ-ם, חֹסֶר שָׁאוֹן, דּוּמִיָּה מֻחְלֶטֶת.

o       "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ; הַמַּזְכִּרִים אֶת יְהוָה אַל דֳּמִי לָכֶם"  [ישעיהו ס"ב – פסוק ו']

o       "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ; אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אל" [תהילים פ"ג – פסוק ב']

מילים נרדפות דומיה, דממה, שקט.

ד' אונקלוס מדייק שמדובר על בדם דכו, ז"א, בדם של הטהרה.