מעשה בייבום

בס"ד

דברים חיים רחמים

מעשה בייבום

א' הייבום הוא הלכה שמקימים אותה כאשר יש כמה אחים, לפחות אחד נשואי. כאשר האח הנשואי מת ללא ילדים, מאלמנתו או מאישה אחרת, מצווה על אחד האחים החיים לשאת את האלמנה, על מנת להקים שם לאח הנפטר. או, אם הוא לא רוצה לשאת את האלמנה, הוא חייב לתת לה חליצה, דבר דומה לגט, ולאפשר לה להינשא לאיש אחר, כאשר הוא לא קשור למשפחת האחים.

ב' הלכה אחרת בדיני משפחה היא, שאם אח נשואי מגרש את אשתו, היא אסורה לאחים שלו לעולם, אם האח המגרש בחיים ואם לא.

ג' שמעתי בשיעור הדף היומי בגמרא, סיפור על איש נשואי ללא ילדים, ויש לו אחים. האח הנשואי נפל חולה למשכב, מרגיש שסופו מתקרב. אז הוא נותן גט לאשתו כדי לשחרר אותה מהייבום, שיכול להיות שלא היה מתאים לאשתו האלמנה.

אחד הנוכחים בשיעור שאל, איך יכול להיות, האח החולה לא רצה שיקום ילד על שמו על ידי הייבום, הוא אוהב את אשתו יותר מאשר אוהב את קיום שמו? לעניות דעתי השאלה סבירה ובמקומה.

ד' יכול להיות שלסיפור הזה יש תסריט שונה, והמניע למעשיו של הבעל הגוסס היה דווקא שינה ולא אהבה. וידוע שהשינה תמריץ הרבה יותר חזק מאשר האהבה, ויש דברים שעושים אותם בגלל השינה, דברים שלא היינו עושים אותם בגלל האהבה.

יכול להיות שהאח הנשואי הגוסס, עדיין הוא רואה ושומע, ודי צלול כדי להבין מה קורה סביבו. הוא רואה שאשתו והאח שאמור לייבם אותה, לאט לאט, יוצרים קשר זו לזה. הוא רואה שחצי חיוך מקרי ביניהם הופך לצחוק מלא ומתפנק, שחצי מגע מקרי הופך למגע שלם ומכוון. והוא שומע שהצי מילה בהתחלה חופך למשפטים ארוכים בפה מלא.

הבעל הגוסס רואה ומבין שאשתו ואחיו מחכים שהוא ימות והם יוכלו להינשא ולחיות ביחד. אזי הבעל הגוסס מתמלא בשינה, מגרש את אשתו בגט, ואוסר אותה לאחיו. וכול תכניותיהם של אשתו ושל אחיו מתמוטטות כארמון קלפים.