אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה שרויה ביניהם,

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב במסכת אבות פרק ג:

[מסכת אבות ג ג-ד]

(ג) רבי חנניא בן תרדיון אומר:  שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים,
שנאמר (תהלים א), ובמושב לצים לא ישב.  אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה שרויה ביניהם,
שנאמר (מלאכי ג), אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו.
אין לי אלא שנים. מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה, שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר,
שנאמר (איכה ג), ישב בדד וידם כי נטל עליו. 

(ד) רבי שמעון אומר:  שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים,
שנאמר (ישעיה כח), כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום.  אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה,  כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא,  שנאמר (יחזקאל מא), וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'.
א' יושבים כמה ללא דברי תורה ביניהם, כמה שיותר אנשים כך יותר גדולה הטומאה שביניהם.

ב' יושבים כמה עם דברי תורה ביניהם, כמה שיותר אנשים כך יותר גדולה הטהרה שביניהם.