למה עם ישראל לא לומד לקח?

בס"ד

דברים חיים רחמים

שאלה: בספר יהושע וגם אחר כך בספר שופטים, וגם בספר מלכים, חוזר על עצמו אותו מצב או תסריט. עם ישראל שומר על המצוות והחוקים של הקב"ה, ולכן מצליח במעשיו, ומקבל שפע גשמי; אחר כך, כשטוב לו ושקט בארץ, עם ישראל עוזב את הקב"ה, מתחבר לאלים חדשים של העמים שבקרבתם הוא חי, חושב שכול מה שהוא השיג זה בזכותו שלו, ללא העזרה והברכה המכרעת של הקב"ה. ה' רואה את הדברים האלה, מעניש את עם ישראל אבל לא לאין סוף. כאשר העם ישראל ממשיך ולא חוזר בתשובה, השם משאיר אותו לבד, עם קטן, חלש, ואפילו לא כול כך חכם במעשיו. עם ישראל נשאר לבד מול העמים השכנים לו ונופל בשליטתם עם כול הסבל שבדבר. כאשר קשה וצער, עם ישראל נזכרים בשם יתברך, חוזרים בתשובה, ומתחילים לצעוק אל ה' לעזרה. הש״י זוכר את הברית עם אבותיהם, יעקב, יצחק, ואברהם, וגם עם ארץ ישראל, ובא ומציל את עמו. עוד פעם עם ישראל מצליחים במעשיו, פתאום יש גשמים בזמנם, יש שפע בארץ ישראל, ועם ישראל מתגבר ומנצח את כול צורריו. והדברים חוזרים על עצמם מהתחלה. גם בימינו יש מצב דומה.

השאלה היא למה עם ישראל לא לומד לקח, הרי אותם המצבים חוזרים על עצמם פעם ועוד פעם, ועוד פעם. למה לא לומדים מזה שרק בעזרת הש״י קיבלנו את כול הניצחונות וכול הטובות והשפע שבארצנו, ארץ ישראל.  השאלה לגבי תקופת יהושע והשופטים היא אפילו עוד יותר חמורה מאשר לגבי ימינו. בתקופה ההיא רק כמה דורות הפרידו בין הניסים של יציאת מצרים והמסע במדבר לבין דורות השופטים. בימינו, אלפיים שנה מפרידים בין הדור שלנו לבין חורבן בית במקדש השני!

תשובה: התשובה הפשוטה היא ״עם ישראל הוא עם קשה עורף״ כפי שכתוב בתורה.

אם יש אולי גם תשובה אחרת? יכול להיות שהתשובה היא בתחום הפסיכולוגיה של העמים.

יכול להיות גם כן שההשפעה של העמים הסובבים שהם במספר הרבה יותר גדול מאשר עם ישראל.

יכול להיות גם כן שהרבה יותר קל ונוח לעבוד אלים חדשים מאשר הש״י, או לא לעבוד שום אל. עבודת הש״י היא בעיקר שמירת מוסר  בין הבריאות, צדק ומשפט, אהבת הזולת. מעשים אלה קשים ומסובכים לביצוע, הם נגד האינסטינקטים הבסיסיים ביותר של האדם, העושים ממנו חיה ובהמה, או במילים אחרות היצר הרע. יכול להיות שהדבר שמבדיל את האדם מהבהמה או חיה הוא היכולת לשלוט על האינסטינקטים האלה, ולא רק יכולת הדיבור. ועוד יותר, היכולת לשלוט על יצר הרע לא בגלל פחד בפני ענישה כואבת בעולם הזה אלא שההתאפקות והמשמעת העצמית הן של בחירה חופשית ואולי הבטחה למצב טוב יותר אבל גם כן מצב רוחני טוב יותר ולא גשמי בעולם הבא.