ונתתם לרחמים לפני שוביהם

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר מלכים א' פרק ח:

מט וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ, אֶת-תְּפִלָּתָם וְאֶת-תְּחִנָּתָם; וְעָשִׂיתָ, מִשְׁפָּטָם.  נ וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ-לָךְ, וּלְכָל-פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ-בָךְ; וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם, וְרִחֲמוּם.

א' מסביר המלבי"ם:

ושמעת השמים וכו' וסלחת לעמך -שתסלח החטאים, וגם תוסיף לסלוח גם הפשעים הגדולים שנעשו במרד, ונתתם לרחמים לפני שוביהם, הנה לא בקש שיוציאם מן הגלות כי כבר ידע מה שאמרו בתורה "והיה כי יבואו עליך כל הדברים וכו' והשבות אל לבבך וכו' ושבת וכו' ושב ה' אלוהיך את שבותך וכו' " הרי באר שקיבוץ הגליות לא יהיה רק בזמן ידוע אחר שיבואו עליהם הברכה והקללה, וכן אמר בפ' ואתחנן:" בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' וכו'," לכן עכ"פ שע"י התשובה והתפלה יקל עול גלותם ויתנם לרחמים לפני שוביהם.

ב' יכול להיות שפסוקים אלה נכונים גם בימינו אלה ובארץ ישראל, כאשר הגלות היא משל לריחוק מהתורה ומצוות הקב"ה גם בארץ ישראל, והשובים הוא יצר הרע.