בס"ד
דברים חיים רחמים
שמעתי שאלה: למה התורה מדברת לפעמים בהרחבה
על דברים שבמבט ראשון שוליים?
א' תירוץ אפשרי הוא שאנשים נמשכים אחרי מילים
יפות. לכן גם התורה מרחיבה לפעמים דבריה.
ב' גם כן, החז"ל אומרים 'אל תסתכל בקנקן
אלא במה שיש בתוכו'.
במבט ראשון, התירוץ הקודם סותר את אמירת
החז"ל. ז"א, אין צורך במילים יפות אלא מה שחשוב זה התוכן של האמירה.
אבל, התורה באה ומלמדת אותנו שיש לעשות הכול ולהשתמש בכול הכלים כדי למשוך ולשכנע
אנשים כולל פרסום ותעמולה, כמה וכמה כאשר המטרה היא למשוך אותם למעשים טובים.
ג' יש אולי עוד כמה דוגמאות שמחזקות את המחשבה
שלפעמים גם הקנקן חשוב ולא רק מה שבתוכו.
דוגמה אחת, היא על האוכל, שאוכלים אותו גם
בעיניים. עם ישראל, במדבר, לא היה מרוצה מהאוכל שקיבלו מהקב"ה. הסיבה היא שלא
הייתה לו, לאוכל הטוב, המזין, והטעים, צורה מושכת עין.
ד' דוגמה אחרת, פיוטים או שישרים, כאשר זוכרים
מי שר אותם אבל פחות מי שהלחין או כתב אותם.
ה' עוד דוגמה, בט"ו באב, בנות עם ישראל
היו יוצאות בבגדים יפים וחגיגיים, כדי למשוך עין הבחורים. ז"א, עוד פעם, לא
רק מה שיש בקנקן חשוב אלא גם הקנקן עצמו, שמושך את העין ויבוא להתעניין במה שיש
בתוך הקנקן.
ו' העולם הוא לא שחור ולבן אלא גם הרבה מאד
גוונים ביניהם. כדי להצליח ולנוות ביניהם הניסיון חשוב ביותר, ובדרך כלל, הניסיון
בא עם הגיל. אבל, כמו שכבר אמרתי, יש הרבה מאד גוונים, ויוצאי דופן, לכן זהירות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה