פירוש התורה - וַיְמַלְאוּ-בוֹ--אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת פקודי:

[שמות לט י] וַיְמַלְאוּ-בוֹ--אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן:  טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד. 

[תרגום אונקלוס] וְאַשְׁלִימוּ בֵּיהּ--אַרְבְּעָא, סִדְרִין דְּאֶבֶן טָבָא:  סִדְרָא קַדְמָאָה, סָמְקָן יָרְקָן וּבָרְקָן--סִדְרָא, חַד. 

[תרגום יונתן] וְאַשְׁלִימוּ בֵּיהּ אַרְבְּעָא סְדָרִין מַרְגַלְיַן טָבִן כָּל קְבֵיל אַרְבַּעַת טְרִיגוֹנִין דְּעַלְמָא סִדְרָא קַמְיָיתָא סַמּוּקְתָּא יְרוּקְתָא וּבַרְקָתָא סִדְרָא חָד וַעֲלֵיהוֹן חָקִיק וּמְפָרַשׁ שְׁמָהַת תְּלַת שִׁבְטַיָא רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי: 

א' תרגום יונתן בעברית:

"והשלימו בו ארבעה טורים של אבנים טובות, כולם כנגד ארבע הפינות של העולם. הטור הראשון, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד. 

ועליהן  חקוק ומפורש שמות של שלושה שבטים ראובן שמעון ולוי."

-          תרגום יונתן מוסיף כָּל קְבֵיל אַרְבַּעַת טְרִיגוֹנִין דְּעַלְמָא שבעברית כולם כנגד ארבע הפינות של העולם.

מה הרמז כאן, בתוספת הזאת? קראתי בספר נפלא של המהר"ל מפראג, 'מסכת אבות – דרך חיים'. כתוב במסכת 'פרקי אבות', העולם עומד על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים. המהר"ל מקשר את אלה לשלושה יסודות (אלמנטים) שהם בסיס לעולם, הרוח כנגד התורה, האש כנגד העבודה, והמים כנגד גמילות חסדים. לעניות דעתי, דברי המהר"ל נפלאים וגם מפתיעים. יכול להיות שגם בפסוק זה של תרגום יונתן אפשר לעשות חיבור דומה.

תירוץ אחד יכול להיות, שבטי ישראל קשורים, הם כנגד כול העולם כולו. ז"א. כול העולם תלוי בעם ישראל, מעם ישראל תצא ברכה לכול משפחות הארץ. מכיוון שני, עם ישראל תלוי גם באומות העולם, בעולם כולו. כפי שאברהם אבינו ע"ה התפלל להצלת סדום ועמורה. וגם, יעקב אבינו ע"ה ובניו מצאו הצלה אצל מצרים, בזמן הרעב הגדול. העולם נברא עבור עם ישראל. והעולם קיים בזכות עם ישראל. אבל, עם ישראל לא יכול לחיות לבדו בעולם, הייתי אומר, עם ישראל זקוק לכול שאר אומות העולם. אפשר אולי להגיד, כול דבר שברא הקב"ה, ובמקרה שלנו כאן אומות העולם, יש לו תפקיד וצורף בעולם, לא סתם הקב"ה ברא אותם. ואם נעלמים, יש חסר בעולם, כולל לרעת עם ישראל.

תירוץ אחר, אולי, ששנים עשר השבטים של עם ישראל היו מחולקים שלושה שלושה, מסביב כול ארבעת הצדדים של המשכן, כָּל קְבֵיל אַרְבַּעַת טְרִיגוֹנִין דְּעַלְמָא.

תירוץ אחר, נזכרתי בשיר: אחד אני יודע, ..., ארבע אני יודע, ארבע אימהות. יכול להיות שקשור גם לאימהות שלנו, ע"ה.

-          תרגום יונתן מוסיף וַעֲלֵיהוֹן חָקִיק וּמְפָרַשׁ שְׁמָהַת תְּלַת שִׁבְטַיָא רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי שבעברית ועליהן  חקוק ומפורש שמות

של שלושה שבטים ראובן שמעון ולוי.

מה הרמז? יכול להיות שלכול שבט יש אבן יקרה שהיא הסגולה שלו, או הסימן שלו. מעניין אולי, שלא כול עם ישראל אבן יקרה אחת, אלא כול שבט עם הסגולה שלו. יכול להיות שעצם השוני בין השבטים, אפילו שכולם בניו של יעקב אבינו ע"ה, הבטיח את היסרדות עם ישראל לאורך כול ההיסטוריה שלו, מעל שלושת אלפים שנים. כול השבטים ביחד בונים את השלם. זה דומה לכנסת ישראל: אין יהודי שממלא כול המצוות,  למשל כוהנים, ולוויים, ופדיון הבן, ועוד. אבל, כנסת ישראל, כול היהודים ביחד כן ממלאים את כול המצוות, כול אחד משלים את רעהו. יכול להיות דבר דומה עם שבטי ישראל. כול שבט, עם הסגולה שלו, משלים את השלם של כול עם ישראל.

כול זה נכון כאשר עם ישראל כולם ביחד, גוף מושלם. יכול להיות כמשל לכדור בדולח, חלק וחזק, שאין יכולים לתפוס אותו משום צד. אבל, אם עם ישראל מפולגים, אמרתי מפולגים ולא אמרתי מפוזרים, מפוזרים זה לא מפולגים, הם כבר לא שלם, חסר להם סגולה זאת או סגולה אחרת. הלקח ברור נראה לעין: עם ישראל להיות ביחד, ביחד, וביחד!