יום חמישי, 5 במרץ 2020

פירוש התורה - וַיְכַל מֹשֶׁה, מִדַּבֵּר אִתָּם; וַיִּתֵּן עַל-פָּנָיו, מַסְוֶה.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים



כתוב בספר שמות, פרשת כי תשא:
[שמות לד לג] וַיְכַל מֹשֶׁה, מִדַּבֵּר אִתָּם; וַיִּתֵּן עַל-פָּנָיו, מַסְוֶה.
[תרגום אונקלוס] וְשֵׁיצֵי מֹשֶׁה, מִלְּמַלָּלָא עִמְּהוֹן; וִיהַב עַל אַפּוֹהִי, בֵּית אַפֵּי
[תרגום יונתן] וּפְסַק משֶׁה מִן לְמַלָלָא עִמְהוֹן וִיהַב עַל אִיקוּנִין דְּבֵית אַנְפּוֹי סוּדָרָא:
[ירושלמי (קטעים)] סוּדָרָא:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 418]):
"ויכל משה מלדבר אתם, ושלשל על פניו טלית."
-          רש"י מפרש:
ויתן על פניו מסוה - כתרגומו בית אפי לשון ארמי הוא בגמרא (כתובות סב) סוי לבא ועוד בכתובות הוה קא מסוה לאפה לשון הבטה היה מסתכל בה אף כאן מסוה בגד הניתן כנגד הפרצוף ובית העינים ולכבוד קרני ההוד שלא יזונו הכל מהם היה נותן המסוה כנגדן ונוטלו בשעה שהיה מדבר עם ישראל ובשעה שהמקום נדבר עמו עד צאתו ובצאתו יצא בלא מסוה
-          תרגום יונתן לעברית, מילה במילה:
"ויכל משה מלדבר אתם,  ונתן על תמונת פניו (ובית העיניים) מכסה."
יְהַב   -   נָתַן
אִיקוּנִין – picture, image – תמונה, ציור (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד)
סוּדָרָא   -   סוּדָר; מעפורת (רש"י)
מעפורת - חלוּק עבודה, חלוּק עֶליון שלובשים כּדֵי לשמור שהבּגדים לא יִתלַכלְכוּ: מעפורת של סַפָרין (שבת ט:); הרוקח לובש מעפורת בבית המרקחת
מסווה - מסווה הוא כל דבר שמסתיר או משנה את המראה של האדם הפיזי, כולל פאהמשקפייםאיפור, תלבושות ועוד.
-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.
-          כתוב במקרא מַסְוֶה, כתוב בתרגום אונקלוס בֵּית אַפֵּי, כתוב בתרגום יונתן אִיקוּנִין דְּבֵית אַנְפּוֹי סוּדָרָא. 
לכן, תרגום יונתן בעברית לפי ([שרת"י במדינות – שמות דף 414]) הוא  ושלשל על פניו טלית.
לכן, יש לנו בפסוק זה, מַסְוֶה, בֵּית אַפֵּי, סוּדָרָא. אין לנו מסכה, כפי שאנו רגילים בימינו, למשל מסכות של פורים. יכול להיות שבמקרא וגם בתרגומים נמנעים להשתמש במילה מסכה בגלל מה שנאמר בספר שמות, פרשת כי תשא:
[שמות לד יז] אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ.
[תרגום אונקלוס] דַּחְלָן דְּמַתְּכָא לָא תַעֲבֵיד לָךְ׃
[תרגום יונתן] דַּחֲלַן דְּמַתְּכָא לָא תַעְבְּדוּן לְכוֹן:
מַתְּכָא – cast metal, molten image - מתכת יצוקה, תמונה מותכת (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד)
מסכה [ויקיפדיה] היא חפץ המכסה חלק מן הפנים או את כולם, לעיתים גם חלק מן הראש, ולפעמים אפילו את הראש כולו. המסכה משמשת כסמן לאפיון דמות באירועים קהילתיים כגון טקסים דתיים בתרבויות מערביות ושאינן מערביות (ארצות אפריקה והמזרח). מקור המילה 'מסכה' הוא כנראה מן המילה הלטינית Masca שפרושה רוח רפאים, ומערבית, שפרושה 'אדם בתחפושת'.
-          לכן, יכול להיות שמילה המתאימה לתחפושת בפורים היא מסווה פנים, מסתיר פנים, מכסה פנים, כיסוי פנים, ולא מסכה.
-          לעניות דעתי, מה שכתוב בהמשך באותו הספר ([שרת"י במדינות – שמות דף 414]) מחזק את דברי כאן:
"תמצית הפירושים הנ״ל, שאין המלה ״מסוה״ כפשוטה:
א) לשיטת הרלב״ג השתמש המסוה בשעת דבורו של משה עם בנ״י (בני ישראל), ופעולת המסווה הייתה השתדלותו להפריד התבודדותו, כלומר דביקותו העצומה עם השי״ת (ה' יתברך) כדי שיוכל לדבר עם בני ישראל.
ב) לר״א אלדבי, הכוונה במסווה: שלא יכלו לקבל ממשה השגת המושכלות, ער שעבה להם במורגש עד שהיה אפשר להם להשיג. וזהו הכוונה ששם על פניו ״מסווה״, כלומר דביקותו העצומה עם השם, כדי שיוכל לדבר עם בני ישראל.
ג) לבעל ה״עקדה״, ענין המסווה הוא ההפסק מענייני א׳ הרוחניים, להדבק בענייני המורגשים מהאוכל ופקודת ביתו ההכרחיים, הוא המסווה אשר שם על פניו. ולדבריו בחינת המסווה הייתה שלא בשעת דברו עם בני ישראל.
ד) בספר מאור ושמש, אור של שמות הקדושים שהיה על פניו, זה נקרא ״מסווה״, ובדברו עם בני ישראל צריך לצמצם רעתו, ובטל קצת מן הבהירות שלו, ומיד כשפסק לדבר, היה האור של השמות חוזר.
ה) בשם חרכי מקאצק ה״מסוה״, היינו הכוח שיש להצדיק להסתיר מעשיו ומדרגותיו, בבחינת הצנע לכת עם ה״א, ושכל מעשיו יהיה רק לשם שמים ממש, והמסווה זהו הלבוש החיצוני, שהוא שם על פניו להסתיר פנימיותו, וזו הייתה מדרגת משה ש״קרן אור פניו״, וכשהיה צורך היה מסתיר המדרגות שלו בפנימיות לבו שחיה בוער כאש, אבל בחיצוניותו לא נראה ולא כלום.
ו) מובא פי׳ בשם ר׳ עקיבא איגר זצ״ל, היות שמשה רבינו היה בטבעו ה״עניו מכל האדם״, אולם מנהיג הרי מוכרח לנהג עדתו ברמה. ולכן בהתנהגותו עם עם ישראל, צריך היה לתת ״מסווה״ על פניו, להראות כאלו הוא מתנהג בגדולה, אבל זה היה רק לבוש חיצוני על ידי המסווה, עכ״ל.
הארה שלי, אין בציטוט זה, מילה על מסכה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה