יום רביעי, 11 במרץ 2020

פירוש התורה - וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה, אֵת כָּל-הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ--לַעֲשֹׂת אֹתָהּ; וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד, נְדָבָה--בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים



כתוב בספר שמות, פרשת ויקהל:
[שמות לו ג] וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה, אֵת כָּל-הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ--לַעֲשֹׂת אֹתָהּ; וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד, נְדָבָה--בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר.
[תרגום אונקלוס] וּנְסִיבוּ מִן קֳדָם מֹשֶׁה, יָת כָּל אַפְרָשׁוּתָא דְּאֵיתִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבִידַת פֻּלְחַן קֻדְשָׁא--לְמֶעֱבַד יָתַהּ; וְאִנּוּן מֵיתַן לֵיהּ עוֹד, נְדַבְתָּא--בִּצְפַר בִּצְפַר.
[תרגום יונתן] וּנְסִיבוּ מִן קֳדָם משֶׁה יַת כָּל אַפְרָשׁוּתָא דְאַיְיתִיוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל לְעִיבִידַת פּוּלְחַן קוּדְשָׁא לְמֶעֱבַד יָתָהּ וְהִינוּן מַיְיתִין לֵיהּ תּוּב נְדַבְתָּא בִּצְפַר בִּצְפָר מִן מָמוֹנְהוֹן
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 438]):
"וייקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבודת הקודש לעשות אותה, והם מביאים לו שוב נדבה בבוקר
בבוקר, מממונם."
-          תרגום יונתן מוסיף מִן מָמוֹנְהוֹן שבעברית מממונם. מה הרמז בתוספת זאת? אני לא יודע. יכול להיות שפסוק זה הוא הבסיס
להלכות שהקורבנות צריכים להיות מהכסף הפרטי של המביא את הקורבן? מעניין מאד, אם באמת כך!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה