בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
כתוב
בספר שמות, פרשת ויקהל:
[שמות לה כא] וַיָּבֹאוּ, כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-נְשָׂאוֹ לִבּוֹ;
וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ, הֵבִיאוּ אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה לִמְלֶאכֶת
אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל-עֲבֹדָתוֹ, וּלְבִגְדֵי, הַקֹּדֶשׁ.
[תרגום
אונקלוס] וַאֲתוֹ, כָּל גְּבַר דְּאִתְרְעִי לִבֵּיהּ; וְכֹל דְּאַשְׁלֵימַת רוּחֵיהּ
עִמֵּיהּ, אֵיתִיאוּ יָת אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ לַעֲבִידַת מַשְׁכַּן זִמְנָא
וּלְכָל פֻּלְחָנֵיהּ, וְלִלְבוּשֵׁי, קֻדְשָׁא.
[תרגום
יונתן] וְאָתוֹ כָּל גְּבַר דְּאִתְרְעֵי לִבֵּיהּ וְכָל דְּאַשְׁלֵמִית
רוּחֵיהּ בִּנְבוּאָתָא דְעִמֵּיהּ הַיְתִיוּ יַת אַפְרָשׁוּתָא לִקְדָם יְיָ
לְעִיבִידַת מַשְׁכַּן זִימְנָא וּלְכָל פּוּלְחָנֵיהּ וְלִלְבוּשֵׁיהּ קוּדְשָׁא:
א'
תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 426]):
"ויבאר כל
איש שיש
לו לב
רם
ונשא להתנדב וכל
אשר השלימה
רוחו בהנבואה
אשר עמו,
הביאו את
התרומה לפני
ה׳ למלאכת אהל
מועד ולכל
עבודתו ולבגדי
הקודש."
-
לעניות
דעתי, תרגום יונתן בעברית שבספר ([שרת"י במדינות – שמות דף 426]) לא מילה
במילה.
תרגום
יונתן בעברית מילה במילה (תרגום שלי J
):
"ובאו
כול גבר שפתח ליבו, וכול שנשלם רוחו בנבואת עמו (העם שלו, בני ישראל).
הביאו את התרומה לפני ה' לעשיית אוהל המועד ולכול עבודתו, ולבגדי הקודש."
תְרְעֵ
– to open, to break – לפתוח, לשבור (מילון יסטרוב
– מילון לתלמוד)
-
כתוב
בתרגום יונתן, במידה מסוימת דומה למקרא, כָּל גְּבַר דְּאִתְרְעֵי לִבֵּיהּ
וְכָל דְּאַשְׁלֵמִית רוּחֵיהּ בִּנְבוּאָתָא דְעִמֵּיהּ שבעברית
כול
גבר שפתח ליבו, וכול שנשלם רוחו בנבואת עמו (העם שלו, בני ישראל).
אפשר
אולי לשאול, כול גבר שפתח ליבו וגם (אותו גבר) שנשלם רוחו או, אולי, שני
סוגים של גבר, גבר שפתח ליבו, וגם גבר (גבר אחר) שנשלם רוחו.
לעניות
דעתי, מדובר על כוונה להרבות כמה שיותר כמות התורמים, כמות בני ישראל שמשתתפים
בעבודות אוהל המועד, בעבודות בית המקדש. לכן, מדובר על זה וגם על זה, שני סוגים,
כול אחד בפני עצמו, בכוונה להרבות מספרם כמה שיותר. מעניין, שני הסוגים אלה באים
מכיוון גשמי, כול גבר שפתח ליבו, וגם מהכיוון השני, הכיוון הרוחני, וכול
שנשלם רוחו בנבואת עמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה