פירוש התורה - וַיַּעֲשׂוּ כָל-חֲכַם-לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, אֶת-הַמִּשְׁכָּן--עֶשֶׂר יְרִיעֹת: שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי--כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, עָשָׂה אֹתָם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת ויקהל:

[שמות לו ח] וַיַּעֲשׂוּ כָל-חֲכַם-לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, אֶת-הַמִּשְׁכָּן--עֶשֶׂר יְרִיעֹת:  שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי--כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, עָשָׂה אֹתָם.

[תרגום אונקלוס] וַעֲבַדוּ כָּל חַכִּימֵי לִבָּא בְּעָבְדֵי עֲבִידְתָא, יָת מַשְׁכְּנָא--עֲסַר יְרִיעָן:  דְּבוּץ שְׁזִיר, וְתַכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי--צוּרַת כְּרוּבִין עוֹבָד אֻמָּן, עֲבַד יָתְהוֹן.

[תרגום יונתן] וַעֲבָדוּ כָּל חַכִּימֵי לִבָּא יַת מַשְׁכְּנָא עֲשַר יְרִיעַן דְּבוּץ שְׁזִיר וְתִכְלָא וְאַרְגְּוָונָא וּצְבַע זְהוֹרִי צוּרַת כְּרוּבִין עוֹבַד אוּמַן עֲבַד יַתְהוֹן:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' כתוב במקרא כְּרֻבִים, כתוב בתרגומים צוּרַת כְּרוּבִין.

-          לפי התרגומים, אין ממש כרובים, אלא בצורת כרובים. מצאתי באינטרנט מאמר שנראה לי טוב המסביר על הגישות השונות אל 

כְּרֻבִים שבפסוק זה [תפקידם של הכרובים - אוניברסיטת בר-אילן https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/teruma/kle1.html ] .

מוצגות  כמה גישות. בחרתי להציג ביותר פרטים, גישת הרמב"ם. לעניות דעתי, גישת הרמב"ם תואמת את התרגומים, הכותבים על צוּרַת כְּרוּבִין ולא כְּרֻבִים ממש:

"לרמב"ם גישה שונה לחלוטין. דעתו היא שהכרובים באים להזכיר לבני ישראל את קיומם  של המלאכים שהוא, כפי שיבואר להלן, אחד מיסודות האמונה. שיטת הרמב"ם תואמת את מה שנאמר במדרש הגדול:

כרובים הללו למה לי, כדי לידע שיש כרובים למעלה, ומנין שיש כרובים למעלה, דכתיב (יח' י:כ): 'היא החיה אשר ראיתי תחת א- לֹהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה'. ותסגי ליה בחד, דלמא אתו למטעא ויאמרו א-לוה הוא."

מעניין מאד ויפה מאד!

-          תרגומים, וגם גישת הרמב"ם, מחזקים גם את הגישה של משל בדברים שבתורה. ז"א, יש ההבנה המילולית, המידית, אבל

ההבנה האמתית היא על ידי המשל, על ידי רמזים, דרשות, וסוד. לכן, אמרו חז"ל ע"ה, שיש לקרוא את התורה אך ורק ביחד עם פירוש רש"י, ויכול להיות אף יותר מזה.