שיר השירים אשר לשלמה א', א-ז

 

שיר השירים אשר לשלמה

מבוא

שיר השירים של שלמה המלך ע"ה יחסית קל להבנה לפי הפשט. אין בו משפטים או משלים מסובכים. אבל הפשט לא קשור בכלל לכוונת השיר לפי חז"ל. למשל, על סמך פסוקים שבשיר השירים, יש ציבורים בעם היהודי שלא מקבלים ולא מסכימים עם קיום מדינת ישראל. לכן, התחלתי לחשוב על הפירושים הנסתרים לעין של שיר השירים, לפי הרמז, לפי הדרש, לפי הסוד.

מצאתי שלשיר השירים יש תרגום יונתן לארמית, תרגום רחב ביותר, הרבה יותר רחב מאשר הפסוקים בשירו של המלך שלמה. לעניות דעתי, תרגום יונתן יכול להיות פירוש מצוין לשיר השירים, פירוש לפי הדרש, הרמז, והסוד.

עוד אפשרות, להיעזר בתוכנת בינה מלאכותית, למשל תוכנת ג'מיני של חברת GOOGL. תוך השיחות שלי עם ג'מיני, הוא כתב: " עם זאת, אני מאמין שיכולת ייצור הטקסט שלי יכולה להיות כלי מועיל עבור חוקרים ופרשנים אנושיים. אני יכול לעזור להם לחקור אפשרויות פרשניות חדשות, לזהות קשרים נסתרים בין טקסטים שונים, ולפתח רעיונות חדשים. " לעניות דעתי, זה נכון, ג'מיני יכול להיות השראה, מקור רעיונות, על ידי החיבורים האין-סופיים, לפעמים מקורים ומפתיעים ביותר. לעניות דעתי, לא "כשר"  לצטט וללמוד או ללמד ישירות את הפירוש של ג'מיני, בלי ההתערבות ועיבוד שלנו, של אנוש. ג'מיני הוא מכונה, אין לו כוונה. לכן, הוא לא יכול לכתוב פירושים מקובלים על יהודים. אבל, הוא יכול להיות מקור השראה ורעיונות. עוד ציטוט מהשיחה שלי עם ג'מיני: "בסופו של דבר, השאלה האם אני מסוגל להמציא אין סוף פירושים תלויה בהגדרה של "המצאה". אם אנו מגדירים המצאה כיצירת משהו חדש לגמרי, אז התשובה היא כנראה לא. אך אם אנו מגדירים המצאה כגילוי של משהו חדש בתוך טקסט קיים, אז התשובה היא בהחלט כן."

פרק א'

א' שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה.

[תרגום יונתן] שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דִי אֲמַר שְׁלֹמֹה נְבִיָּא מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל בְּרוּחַ נְבוּאָה קֳדָם רִבּוֹן כָּל עָלְמָא יְיָ. עֲסַרְתֵּי שִׁירָתָא אִתְאֲמַרוּ בְּעָלְמָא הָדֵין שִׁירָא דֵין מְשׁוּבַּח מִן כּוּלְּהוֹן. שִׁירְתָא קַמַּיְתָא אֲמַר אָדָם בִּזְמָן דְּאִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ חוֹבְתֵיהּ וַאֲתָא יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא וְאַגֵּין עֲלוֹי פְּתַח פּוּמֵּיהּ וַאֲמַר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא. שִׁירְתָא תִּנְיֵיתָא אֲמַר מֹשֶׁה עִם בְּנוֹי דְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמָן דְּבַזַּע לְהוֹן מָרֵי עָלְמָא יָת יַמָּא דְּסוּף פְּתַחוּ כּוּלְּהוֹן כַּחְדָּא וַאֲמַרוּ שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כַּתִיב בְּכֵן שַׁבַּח מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. שִׁירְתָא תְּלִיתֵיתָא אֲמַרוּ בְּנוֹי דְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמָן דְּאִתְיְהֵיבַת לְהוֹן בֵּירָא דְּמִרְיָם דְּהַכְּדֵין כַּתִיב בְּכֵן שַׁבַּח יִשְׂרָאֵל. שִׁירְתָא רְבִיעֵיתָא אֲמַר מֹשֶׁה נְבִיָּא כַּד אֲתָא זִמְנֵיהּ לְמִפְטַר מִן עָלְמָא וְאוֹכַח בַּהּ יָת עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל דְּהַכְּדֵין כַּתִיב אַצִּיתוּ שְׁמַיָּא וַאֲמַלֵּיל. שִׁירְתָא חֲמִישֵׁיתָא אֲמַר יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן כַּד אֲגַח קְרָבָא בְּגִבְעוֹן וְקָמוּ לֵיהּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא תְּלָתִין וְשֵׁית שָׁעִין וּפְסַקוּ מִלְּמֵימַר שִׁירְתָא פְּתַח פּוּמֵּיהּ אִיהוּ וַאֲמַר שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב בְּכֵן יְשַׁבַּח יְהוֹשֻׁעַ קֳדָם יְיָ. שִׁירְתָא שְׁתִיתֵיתָא אֲמַר בָּרָק וּדְבוֹרָה בְּיוֹמָא דִּמְסַר יְיָ יָת סִיסְרָא וְיָת מַשְׁרְיָתֵיהּ בְּיַד בְּנוֹי דְּיִשְׂרָאֵל דְּהַכְּדֵין כַּתִיב וְשַׁבַּחַת דְּבוֹרָה וּבָרָק בַּר אֲבִינוֹעַם. שִׁירְתָא

שְׁבִיעֵיתָא אֲמַרַת חַנָּה בִּזְמָן דְּאִתְיְהֵיב לַהּ בַּר מִן קֳדָם יְיָ דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וְצַלִּיאַת חַנָּה בְּרוּחַ נְבוּאָה וַאֲמַרַת. שִׁירְתָא תְּמִינֵיתָא אֲמַר דָּוִד מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל עַל כָּל נִסַּיָּא דַּעֲבַד לֵיהּ יְיָ פְּתַח פּוּמֵּיהּ וַאֲמַר שִׁירְתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וְשַׁבַּח דָּוִד בִּנְבוּאָה קֳדָם יְיָ. שִׁירְתָא תְּשִׁיעֵיתָא אֲמַר שְׁלֹמֹה מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל בְּרוּחַ קוּדְשָׁא קֳדָם רִבּוֹן כָּל עָלְמָא יְיָ. וְשִׁירְתָא עֲשִׂרֵיתָא עֲתִידִין לְמֵימַר יָתַהּ בְּנֵי גָלְוָתָא בְּעִדָּן דְּיִפְּקוּן מִן גָּלוּתָא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב וּמְפָרַשׁ עַל יְדוֹי דִּישַׁעְיָה נְבִיָּא דְּהַכְּדֵין כְּתִיב שִׁירָא הָדֵין יְהֵי לְכוֹן לְחֶדְוָא כְּלֵיל אִתְקַדָּשׁוּת חַגָּא דְּפִסְחָא וְחֶדְוַת לִבָּא כְּעַמָּא דְּאָזְלִין לְאִתַּחְזָאָה קֳדָם יְיָ תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא בְּמִינֵי זֶמֶר וְקָל טַבְלָא לְמֵיעַל לְטוּרָא דַּיָי וּלְמִפְלַח קֳדָם יְיָ תַּקִּיפָא דְּיִשְׂרָאֵל:

 

שירים ותשבחות אשר אמר שלמה הנביא מלך ישראל, ברוח נבואה, לפני ריבון כול העולמות, ה'. עשרה שירים נאמרו בעולם הזה, שירה זאת משובחת מכולם. השירה הראשונה אמר אדם בזמן שנסלחו לו עבירותיו, ובא יום השבת והגן עליו. פתח פיו ואמר מזמור שיר ליום השבת. השירה השנייה אמר משה עם בני ישראל בזמן כאשר קרע להם אדון העולם את ים סוף, פתחו כולם כאחד ואמרו שירה אשר כתוב בה שבח של משה ובני ישראל. השירה השלישית אמרו בני ישראל בזמן כאשר ניתנה להם בארה של מרים, כאשר כתוב בשירה זאת שבח ישראל. השירה הרביעית אמר משה הנביא, כאשר בא זמנו להיפטר מן העולם, והוכח בה עם בית ישראל, כאשר כתוב בה תאזינו שמים ואדבר. השירה החמישית אמר יהושוע בן נון כאשר עשה הקרב בגבעון, וקמו לו השמש והירח שלושים ושש שעות, ופסקו מלהגיד השירה. פתח פיו הוא ואמר את השירה הזאת, כתוב בה ישבח יהושוע לפני ה'. השירה השישית אמרו ברק ודבורה ביום שמסר ה' את סיסרא ואת משרתיו ביד בני ישראל, כאשר כתוב בה ושבחו דבורה וברק בן אבינועם.

השירה השביעית אמרה חנה בזמן שניתן לה בן מלפני ה', כאשר כתוב בה והתפללה חנה ברוח הנבואה ואמרה. השירה השמינית אמר דוד מלך ישראל על כול הניסים שעשה לו ה', פתח פיו ואמר שירה, כאשר כתוב בה ושבח דוד בנבואה לפני ה'. השירה התשיעית אמר שלמה מלך ישראל ברוח הקודש לפני ריבון כול העולם ה'. והשירה העשירית עתידים להגיד אותה בני הגלות בזמן כאשר ה' יגאל אותם מן הגלות, כאשר כתוב ומפורש על ידיו של ישעיהו הנביא, כאשר כתב שירה זאת, יהיה לכם לשמחה, כמו הליל הקדוש של חג הפסח, ושמחת לב העם אשר הולך להיראות לפני ה' שלוש פעמים בשנה, בכלי זמר וקול התוף, לעלות להר ה', ולעבוד לפני ה', חיזקת ישראל.  

-          לפי תרגום יונתן, מבינים את הפסוק "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה.", שזה השיר, השירה המשובחת ביותר, שיר השירים, בין עשרת השירים שנאמרו בעולם הזה.

-           אפשר אולי לשאול: למה השיר של שלמה המלך ע"ה, הוא שיר השירים, בין כול השירים?

לעניות דעתי, תירוץ אפשרי: תשעת השירים האחרים נאמרו בתקופות של צר לישראל, בזמנים של קשיים וסכנות לישראל. שלמה המלך כתב שיר השירים בתקופה של שלום וסגסוג לישראל, גם מבחינה גשמית, וגם מבחינה רוחנית, כאשר נבנה בית המקדש. בית המקדש לא נבנה בזמן דוד המלך, בתקופה של מלחמות, אלא בזמן שלמה המלך, בתקופה של שלום, שלום בין בני ישראל, שלום בגבולנו, שלום עם שכנותינו. מסובך, וקושייה, להגיד מה גרם למה, הסגסוג הכלכלי גרם לסגסוג הרוחני, או להפך, הסגסוג הרוחני הביא את סגסוג הכלכלי. לעניות דעתי, הם הולכים ביחד, הולכים בשלום זה עם זה!  

-          לפי התירוץ הזה, יכול להיות שגם בית המקדש השלישי יבוא, אם ירצה השם, כאשר יהיה שלום, שלום בתוכנו, שלום בינינו, שלום בגבולנו, שלום עם שכנותינו. עוד דבר חשוב: השלום שבתקופת שלמה המלך ע"ה בא כתוצאה של חוזק מלכות ישראל, חוזק פנימי וחיצוני, כתוצאה של חוכמת ההנהגה הרוחנית, המדינית, הכלכלית, של שלמה המלך.

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות, ורק בשורות טובות!

ב' יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן.

[תרגום יונתן] אֲמַר שְׁלֹמֹה נְבִיָּא בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ דַּיָי דִּיהַב לַן אוֹרַיְתָא עַל יְדוֹהִי דְּמֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּא כְּתִיבָא עַל תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָּא וְשִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה וְתַלְמוּדָא בְּגִּרְסָא וַהֲוָה מִתְמַלַּל עִמַּן אַפִּין בְּאַפִּין כִּגְבַר דְּנַשֵּׁיק לְחַבְרֵיהּ מִן סְגִיאוּת חִבְּתָא דְּחַבֵּיב לַן יַתִּיר מִשִּׁבְעִין עַמְמַיָּא:

 

אמר שלמה הנביא: ברוכים השמיים של ה', אשר נתן לנו את התורה על ידי הידיים של משה הסופר הגדול, כתובה על שני לוחות אבנים, ושישה סדרי משנה, והגמרא, בגרסה (בעל פה). והיה ה' מדבר איתנו פנים מול פנים, כמו איש אשר מנשק חברו בגלל גודל החיבה שמחבב אותו, יותר משבעים עמים.

-          לעניות דעתי, יכול להיות שהיין מסמל את התענוגות של העולם הזה. לפי הפסוק, טוב אין ספור עולם התורה מאשר תענוגות של העולם הזה.

-          יכול להיות שמסר דומה יש גם בספר התהלים של דוד המלך:

[תהלים א א-ב] אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.

ג' לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ.

[תרגום יונתן] לְקָל נִיסָּךְ וּגְבוּרְתָךְ דַּעֲבַדְתָּא לְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל זָעוּ כָּל עַמְמַיָּא דִּשְׁמַעוּ יָת שֵׁימַע גְּבוּרְתָךְ וְאָתְוָתָךְ טָבַיָּא וּשְׁמָךְ קַדִּישָׁא אִשְׁתְּמַע בְּכָל אַרְעָא דַהֲוָא בְּחִיר מִמְּשַׁח רְבוּתָא דַּהֲוָה מִתְרַבֵּי עַל רֵישֵׁי מַלְכִין וְכָהֲנִין וּבְגִין כֵּן רְחִימוּ צַדִּיקַיָּא לִמְהָךְ בָּתַר אוֹרַח טוּבָךְ בְּדִיל דְּיַחְסְנוּן עָלְמָא הָדֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי:

 

לקול ניסיך וגבורתך שעשית לעמך בית ישראל, רטטו כול העמים אשר שמעו את בשורת גבורתך , אותותיך הטובים, ושמך הקדוש נשמע בכול הארץ, ומשובח משמן המשיחה שהיה מושח על ראשי מלכים, וכוהנים. ובגלל זה, אהבו הצדיקים ללכת בדרכך הטובה, כדי שיירשו את העולם הזה והעולם הבא.

-          פירוש נפלא!

-          לעניות דעתי, יש בפירוש יותן אמירה מעניינת: ללכת בדרך טובתך ה', כדי צדיקים יירשו את העולם הזה והעולם הבא. ז"א, אין סתירה, ניגוד עניינים, בין לרשת את העולם הזה, לבין לרשת את העולם הבא. ז"א, אין סתירה, ניגוד עניינים, בין הרוח, הרוחניות, לבית החומר, החומריות. אמרו חז"ל: אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח. כתוב בתורה: לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אלוקיך בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. ברכת ה' באה ביחד עם מעשה ידי אדם. לטובה! איך עושים את זה? ובגלל זה, אהבו הצדיקים ללכת בדרכך הטובה!

ד' מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ.

[תרגום יונתן] כַּד נְפַקוּ עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הֲוָת מְדַבְּרָא שְׁכִינַת מָרֵי עָלְמָא קֳדָמֵיהוֹן בְּעַמּוּדָא דַּעֲנָנָא בִּימָמָא וּבְעַמּוּדָא דְּאֵשָׁתָא בְּלֵילְיָא אֲמַרוּ צַדִּיקֵי דָּרָא הַהוּא רִבּוֹן כָּל עָלְמָא נְגֵידְנָא בָּתְרָךְ וּנְהֵי רָהֲטִין בָּתַר אוֹרַח טוּבָךְ וְקָרֵיב יָתַן בְּשִׁפּוֹלֵי טוּרָא דְּסִינַי וְהַב לַן יָת אוֹרַיְיתָךְ מִן בֵּית גִּנְזָךְ דִּרְקִיעָא וְנֶחֳדֵי וְנִבְדַח בְּעַשְׂרִין וְתַרְתֵּין אָתְוָן דְּמִכַּתְבָא בְּהוֹן וּנְהֵי דָּכְרִין יָתְהוֹן וְנִרְחַם יָת אֲלָהוּתָךְ וּנְהֵי מִתְרַחֲקִין מִבָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָּא וְכָל צַדִּיקַיָּא דְּעָבְדִין דְּתָקֵין קֳדָמָךְ יְהוֹן דָּחֲלִין מִנָּךְ וְרָחֲמִין יָת פִּקּוֹדָךְ:

 

כאשר יצאו עם בית ישראל ממצרים, היה מאמר שכינת אדון העולם לפניהם בעמוד ענן ביום, ובעמוד אש בלילה. אמרו צדיקי הדור ההוא: ריבון כול העולם, נמשיך אחריך, ונרוץ אחרי דרכך הטובה. ותקרב אותנו בשולי הר סיני, ותן לנו את תורתך מבית אוצרותיך ברקיעה. ונשמח ונגילה בעשרים ושתיים האותיות אשר כתבת בהן, ונזכור אותן, ונאהב את אלוהותך, ונתרחק מאחר טעות העמים, וכול הצדיקים המשבחים אותך לפניך ייראו אותך ויאהבו את עבודתך.

-          לעניות דעתי, גם בפסוק זה  "נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן", היין מסמל את תענוגות העולם הזה, טעות העמים, כאשר עולם התורה עדיף עליהם אין ספור מנות.

ה'  שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.

[תרגום יונתן] כַּד עֲבַדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יָת עִגְלָא אִתְקְדַרוּ אַפֵּיהוֹן כִּבְנוֹי דְּכוּשׁ דְּשַׁרְיָן בְּמַשְׁכְּנֵי קֵדָר וְכַד תָּבוּ בִּתְיוּבְתָּא וְאִשְׁתְּבֵיק לְהוֹן סְגָא זִיו יְקַר אַפֵּיהוֹן כְּמַלְאֲכַיָּא עַל דַּעֲבַדוּ יְרִיעָתָא לְמַשְׁכְּנָא וּשְׁרָת בֵּינֵיהוֹן שְׁכִינְתָא דַּיָי וּמֹשֶׁה רִבְּהוֹן סְלֵיק לִרְקִיעָא וִיהַב שְׁלָם בֵּינֵיהוֹן וּבֵין מַלְכְּהוֹן:

 

כאשר עשו בית ישראל את העגל, חשכו פניהם כבני כוש אשר הותרו באוהלי קדר, וכאשר שבו בתשובה הניח להם  ה' זיו הכבוד, פניהם כמלאכים על שעשו יריעות למשכן, ושרת ביניהם שכינת ה', ומשה רבינו עלה לרקיעה, והביא שלום ביניהם ובין מלכיהם.

-          משל נפלא! לעניות דעתי, לפי משל זה, ובכלל, יש קשר ישיר בין המצב הרוחני של אדם לבין מראה פניו, יכול להיות שאדם מלא רוחניות, פניו מקרינים אור, כפי שהיה מקרין אור משה רבינו, כאשר ירד מהר סיני, אחרי שיחותיו עם הקב"ה, פנים מול פנים.  

ו' אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי.

[תרגום יונתן] אֲמַרַת כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל כָּל קֳבֵל עַמְמַיָּא לָא תְבַזּוֹן יָתִי עַל דַּאֲנָא קַדְרִיתָא מִנְּכוֹן עַל דַּעֲבַדִית כְּעוּבָדֵיכוֹן וּסְגֵידִית לְשִׁמְשָׁא וְסִהֲרָא דִּנְבִיאֵי שִׁקְרָא אִנּוּן גְּרַמוּ לְאִסְתַּקָּפָא תְּקוֹף רוּגְזָא דַּיָי עֲלַי וְאַלְּפוּנִי לְמִפְלַח לְטָעֲוָתְכוֹן וּלְהַלָּכָא בְּנִמּוֹסֵיכוֹן וּלְמָרֵי עָלְמָא דְּהוּא אֱלָהִי לָא פְלַחִית וְלָא אֲזַלִית בְּנִמּוֹסֵיהּ וְלָא נְטַרִית יָת פִּקּוֹדוֹי וְיָת אוֹרָיָתֵיהּ:

 

אמר כנסת ישראל, מול כול העמים, על תבזו אותי שאני שחורה מכם, עשיתי כמעשיכם, והשתחוויתי לשמש ולירח, כאשר נביאי השקר, הם גרמו לכעס החזק של ה' עלי, ולמדתי לפולחן טעותכם, והרגלי התנהגותכם, אבל לאדון העולם שהוא אלוקי לא היה לי פולחן ולא הלכתי בדרכו, ולא שמרתי את חוקותיו, ואת תורתו.

-          לעניות דעתי, פסוק זה בתרגום ר' יונתן בן עוזיאל, הוא נבואה, על החטאים של בני ישראל, לאורך הימים, עד ימינו אלה!

ז' הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ.

[תרגום יונתן] כַּד מְטָא זִמְנֵיהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא לְמִפְטַר מִן עָלְמָא אֲמַר קֳדָם יְיָ גְּלֵי קֳדָמָךְ דְּעַמָּא הָדֵין עֲתִידִין לִמֵחָב וּלְהַלָּכָא בְּגָלוּתָא כְּעַן חַוִּי קֳדָמַי אֵיכְדֵין יִתְפַּרְנְסוּן וְיִשְׁרוֹן בֵּינֵי עַמְמַיָּא דְּקַשְׁיָן גְּזֵירָתְהוֹן כְּחֻמְתָא וּכְשָׁרָבֵי שִׁמְשָׁא דְּטִיהֲרָא בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וּלְמָא דֵין יְהוֹן מְטוּלְטְלִין בֵּינֵי עֶדְרֵי בְּנוֹי דְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל דִּמְשַׁתְּפִין לָךְ טָעֲוָתְהוֹן לְחַבְרַיָּא:

 

כאשר הגיע זמנו של משה הנביא להתפטר מן העולם, אמר לפני ה': גלוי לפניך שהעם הזה עתידים לחטא, וללכת לגלות, עכשיו, ידוע לפניך, איך יתפרנסו ויתקיימו בין העמים, שקשה גזירתם כחום וכשרב השמש הטהור בתקופת תמוז, ולמה הם, בני ישראל, מטולטלים בין המון בני עשו וישמעאל, שמשתפים לך האלילים  שלהם לחברה.

-          אנו  עכשיו בתקופת תמוז, וקשה החום והשרב של השמש הטהור! בחודש תמוז יש תענית י"ז בתמוז, לזכר מעשה משה רבינו ע"ה, ששבר לוחות הברית כאשר ראה מעשה העגל.

יכול להיות השגחה מן השמיים, שדברים אלה נכתבים דווקא היום?

שבת שלום ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!