מבט על פרשת פנחס

 

מבט על פרשת פנחס

א' כתוב בפרשה:

[במדדבר כו ט] וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קרואי [קְרִיאֵי] הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם מְעָרְעֵי כְּנִשְׁתָּא דְּאִתְכְּנִישׁוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בִּכְנִשְׁתָּא דְּקֹרַח בְּאִתְכַּנּוֹשֵׁיהוֹן עַל יְיָ׃

[תרגום יונתן] וּבְנוֹי דֶאֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם מְעַרְעֵי כְנִשְׁתָּא דְאִתְכַּנָשׁוּ וּפְלִיגוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן בִּכְנִישְׁתָּא דְקרַח בִּזְמַן דְאִתְכַּנָשׁוּ וּפְלִיגוּ עַל יְיָ:

לעניות דעתי, יש בפסוק זה דבר מעניין ביותר. כתוב במקרא "דָתָן וַאֲבִירָם קרואי [קְרִיאֵי] הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל יְהוָה."

לעניות דעתי, התרגומים דומים זה לה, ואבחר את תרגום יונתן "דָתָן וַאֲבִירָם מְעַרְעֵי כְנִשְׁתָּא דְאִתְכַּנָשׁוּ וּפְלִיגוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן בִּכְנִישְׁתָּא דְקרַח בִּזְמַן דְאִתְכַּנָשׁוּ וּפְלִיגוּ עַל יְיָ:" בתרגום לעברית דתן ואבירם מהקוראים של העדה שהתכנסו וחלקו על משה ועל אהרון, בעדת קרח, בזמן שהתכנסו וחלקו על ה' "

יש בפסוק זה צמד מילים מחריד: "העדה שהתכנסו וחלקו על משה ועל אהרון" וגם "בזמן שהתכנסו וחלקו על ה' ".

לפי זה, קרח עדתו לא חלקו רק על משה ואהרון, אלא הם חלקו על ה' ! לעניות דעתי, זה משל לכול ההיסטוריה של עם ישראל: מי שחולק, מי שקם על ישראל, הוא חולק וקם על ה'! וגם בסדר הפוך, מי שקם על ה', קם על עם ישראל! בכול ההיסטוריה של העם היהודי היה כך, החל מעמלק, ועד בימינו אלה!

לכן, המלחמה שלנו, של בני ישראל, והמלחמה של ה', אחת הם! ה' נלחם מלחמות שלנו, ובעזרת ה' נצליח בהם!

ב' כתוב בפרשה:

[במדבר כז ה] וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] וְקָרֵיב מֹשֶׁה יָת דִּינְהוֹן לִקְדָם יְיָ׃

[תרגום יונתן] דֵין חַד מִן אַרְבָּעָה דִינִין דִי עָלוּ קֳדָם משֶׁה נְבִיָא וּסְכַם יַתְהוֹן עַל דַעְתָּא דִלְעֵיל מִנְהוֹן דִינֵי מָמוֹנָא וּמִנְהוֹן דִינֵי נַפְשָׁתָא בְּדִינֵי מָמוֹנָא הֲוָה משֶׁה זָרִיז וּבְדִינֵי נַפְשָׁתָא הֲוָה משֶׁה מָתוּן וּבְאִלֵין וּבְאִלֵין אָמַר משֶׁה לָא שְׁמָעִית מִן בִּגְלַל לְמַלְפָא רֵישֵׁי סַנְהֶדְרֵי דְיִשְרָאֵל דַעֲתִידִין לְמֵיקוּם מִן בַּתְרֵיהּ דִי הֲווֹן זְרִיזִין לְדִינֵי מָמוֹנָא וּמְתוּנִין לְדִינֵי נַפְשָׁתָא וְלָא יְבַהֲתוּן לִמְשַׁיְילָא דִינָא דְמִתְקַשֵׁי לְהוֹן אֲרוּם משֶׁה דַהֲוָה רַבְּהוֹן דְיִשְרָאֵל צָרִיךְ דְיֵימַר לָא שְׁמָעִית בְּגִין כֵּן קְרַב משֶׁה יַת דִינְהֵין קֳדָם יְיָ:

 

תרגום יונתן בעברית: זה אחד מן ארבעה דינים שעלו לפני משה הנביא, וסיכם אותם על דעת של מלמעלה. ומהם, דיני ממונות, ומהם דיני נפשות. בדיני ממונות, היה משה זריז, ובדיני נפשות היה משה מתון, ובאלה ובאלה אמר משה: לא שמעתי בגלל ללמד ראשי סנהדרין של ישראל שעתידים לקום אחריו, שהיו זריזים לדיני ממונות, ומתונים לדיני נפשות. ולא יתבייש לשאול אותם על הדין שהתקשה, כאשר משה היה רבם של ישראל, היה צריך לומר לא שמעתי, בגלל זה קירב משה את דינן לפני ה'.

-           לעניות דעתי, אני מתחבר למילים של תרגום ר' יונתן בן עוזיאל "ובדיני נפשות היה משה מתון". לעניות דעתי, זה מתאים מאד מאד לימינו אלה, כאשר יש בעם ישראל כול כך הרבה פילוג, כול כך הרבה מחלוקות. לכן, אין להוסיף עוד, "ובדיני נפשות היה משה מתון".

-          לעניות דעתי, זה לא מקרה, שום דבר בתורה לא כתוב במקרה, שנזכר מעשה קרח ועדתו, וגם מעשה בנות צלפחד. לעניות דעתי, שני המקרים היו מטלטלים, ומשני מוסכמות. מה ההבדל ביניהם, כאשר מקרה קרח נגמר באסון, לעומת מקרה בנות צלפחד שנגמר בטוב? בנות צלפחד באו לפני משה רבינו ע"ה וביקשו דין. לעומתם, קרח ועדתו באו כאשר עשו דין לעצמם.  לעניות דעתי, לעשות דין לעצמם זה כמו לא להכיר בהקב"ה, לחלוק על ה'.

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!