שיר השירים ב א-ז
פרק
ב'
א' אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים.
[תרגום
יונתן] אֲמַרַת כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל בְּעִדָּן דְּמַשְׁרֵי מָרֵי עָלְמָא
שְׁכִינְתֵּיהּ בֵּינַי אֲנָא מְתִילָא לְכַרְקוֹם רַטִּיב מִגִּנְּתָא דְּעֵדֶן
וְעוֹבָדַי יָאֲיָן כְּוַרְדָּא דִּבְמֵישַׁר גְּנוּנִיתָא דְּעֵדֶן:
אמרה
כנסת ישראל: בזמן שאדון העולם שוכן שכינתו בינינו, אני משולה לנרקיס רענן מגן עדן,
ומעשי נאים כשושנה שבתוך גן עדן.
ב' כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.
[תרגום
יונתן] וּבְעִדָּן דַּאֲנָא סָטְיָא מִן אוֹרְחָא דְּתָקְנָא קֳדָמוֹי וְאִיהוּ
מְסַלֵּיק שְׁכִינַת קוּדְשֵׁיהּ מִנִּי אֲנָא מְתִילָא לְוַרְדָּא
דְּמִלַּבְלְבָא בֵּינֵי סִלְוַיָּא דִּנְעִיצָן עָפְיַהָא וּבְזִיעָן הַכְּדֵין
אֲנָא נְעִיצָא וּבְזִיעָא מִגְּזֵירָן בִּישָׁן בְּגָלוּתָא בֵּינֵי מַלְכֵי
עַמְמַיָּא:
ובזמן
שאני סוטה מן הדרך האמת הקודמת, וה' מוציא שכינת קודשו ממני, אני משולה לשושנה אשר
מלבלבת בין הקוצים שדוקרים את העלים שלה ובוקע אותם. כמו כן, אני פצועה וחתוכה
מגזירת הרוע בגלות בין מלכי העמים.
-
בפסוק
זה, בפירוש ר' יונתן בן עוזיאל, יש קשר ישיר בין התנהגות בני ישראל לבין גורלו,
לבין הגלות שלו.
ג'
כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי
הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי
וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.
[תרגום
יונתן] הֵיכְמָא דְּיָאֵי וּמְשׁוּבַּח אֶתְּרוֹגָא בֵּינֵי אִילַנֵי סְרָק
וְכוּלֵּי עָלְמָא מוֹדְעִין יָתֵיהּ כֵּן רִבּוֹן כָּל עָלְמָא הֲוָה מְשַׁבֵּח
בֵּינֵי מַלְאֲכַיָּא בְּעִדָּן דְּאִתְגְּלִי עַל טוּרָא דְּסִינַי בִּזְמָן
דִּיהַב אוֹרָיְתָא לְעַמֵּיהּ בְּהַהִיא שָׁעְתָא בִּטְלַל שְׁכִינְתֵיהּ
רַגֵּיגִית לְמִתַּב וּפִתְגָמֵי אוֹרָיְתֵיהּ בְּסִימָן עַל מוֹרִיגִי וּשְׂכַר
פִּקּוֹדוֹי נְטִירִין לִי לְעָלְמָא דְּאָתֵי:
כמה
שנאים ומשובח האתרוג בין אילני הסרק, וכול העולם מודיע זה, כן ריבון כול העולם היה
משובח בין המלאכים בזמן שהתגלה על הר סיני, בזמן שנתן את התורה לעמו. באותה עת השתוקקתי
לשכון בצל שכינתו, וציווי תורתו היו כתבלין לחיך – והשכר על מצוותי שמורים לי לעולם
הבא.
ד'
הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה.
[תרגום
יונתן] אֲמַרַת כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אַעֵיל יָתִי יְיָ לְבֵית מְתִיבַת
מִדְרָשָׁא דְּסִינַי לְמֵילַף אוֹרַיְתָא מִפּוּם מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּא וְטֵיקַס
פִּקּוֹדוֹי קַבֵּילִית עֲלַי בְּחִבְּתָא וַאֲמַרִית כָּל דְּפַקֵּיד יְיָ
אַעֲבֵיד וְאֶשְׁמַע:
כנסת
ישראל אמרה: ה' הביא אותי לבית המדרש בסיני ללמוד את התורה מפי משה הסופר הגדול. וקבלתי
את דגל מצוותיו עלי בחיבה, ואמרתי: כל אשר ציווה ה' אעשה ואשמע.
ה'
סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי
חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.
[תרגום
יונתן] וּבְעִידָן דִי שְׁמָעִית יָת קָלֵיהּ דִי מִתְמַלֵל מִגּוֹ שַׁלְהוֹבִית
אִישָׁתָא זַעִית וּרְתַעִית בָּתְרַי מִן רְתֵיתָא בְּכֵן קְרֵיבִית לְוָת מֹשֶׁה
וְאַהֲרֹן וַאֲמַרִית לְהוֹן קַבִּילוּ אַתּוּן קָל פִּתְגָמֵי דַּיָי מִגּוֹ
אֶשָׁתָא וְאַעִילוּ יָתִי לְבֵי מִדְרַשָׁא וְסַעִידוּ יָתִי בְּפִתְגָמֵי
אוֹרָיְתָא דַּעֲלֵיהוֹן אִתְבַּסַּם עָלְמָא וְהַבוּ רְדִידִין עַל צַוְארִי
מִפְּשַׁר מִלַּיָּא קַדִּישַׁיָּא דִּמְתִיקָן עַל מוֹרִיגִי כְּתַפּוּחֵי
גִּנְּתָא דְּעֵדֶן וְאֵיהֵי עָסְקָא בְּהוֹן מָאִים אַתַּסֵּי בְּהוֹן אֲרוּם
מַרְעַת חִבְּתָא בְהוֹן אֲנָא:
ובזמן
ששמעתי את קול ה' המדבר מתוך להבת האש, הזעתי ולבסוף רעדתי מפחד. ואז ניגשתי למשה ואהרון
ואמרתי להם: אתם מקבלים את קול דברי ה' מתוך האש. והביאו אותי לבית המדרש וסעדו אותי
בדברי התורה, שעליהם מבוסס העולם. ושמתי שרשראות על צווארי, מסביר את המילים הקדושות
המתוקות לחיכי כתפוחי גן העדן. ואני אעסוק בהם - אולי הם ירפאו אותי, כי הם עשו אותי
חולת אהבה.
ו'
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.
[תרגום
יונתן] כַּד הֲווֹ עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל אָזְלִין בְּמַדְבְּרָא הֲווֹ עֲנָנֵי
יְקָרָא מְסַחֲרָן לְהוֹן אַרְבְּעָה מֵאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא בְּגִין דְּלָא
יִשְׁלוֹט בְּהוֹן עֵינָא בִישָׁא וְחַד מִן עִלָּוֵיהוֹן בְּגִין דְּלָא
יִשְׁלוֹט בְּהוֹן שָׁרָבָא וְשִׁמְשָׁא וְאַף לָא מִטְרָא וּבַרְדָּא וְחַד
מִלְּרַע לְהוֹן דִי הֲוָה מְסוֹבַר יָתְהוֹן הֵיכְמָא דִּמְסוֹבַר תּוּרְבְּיָנָא
יָת יָנְקָא בְּעִטְפֵיהּ וְחַד הֲוָה רָהֵיט קֳדָמֵיהוֹן מַהְלַךְ תְּלָתָא
יוֹמִין לְמַכָּכָא טוּרַיָּא וּלְמִדְלֵי מֵישְׁרַיָּא וְקָטֵל כָּל חֵיוָן קָלַן
וְעַקְרַבִּין דִי בְמַדְבְּרָא וַהֲוָה מְאַלֵּיל לְהוֹן אֲתַר כָּשַׁר לִמְבָּת
בְּגִין דַּהֲווֹ עָסְקִין בְּאוּלְפַן אוֹרָיְתָא דְּאִתְיְהִיבַת לְהוֹן בְּיַד
יַמִּינָא דַּיָי:
כאשר
היו עם בית ישראל הולכים במדבר, היו ארבעה ענני הכבוד הקיפים אותם, ארבעה מארבע רוחות
העולם , כך שלא ישלוט בהם עין הרע. ואחד היה מעליהם, כדי שלא ישלוט בהם השרב והשמש,
ולא גשם ולא ברד. ואחד היה מִלְּמַטָּה, והוא נשא אותם כמו שאב יונק נושא את התינוק
בחיקו. ואחד רץ לפניהם מסע של שלושה ימים כדי ליישר הרים ולהרים עמקים; הוא הרג את
כל הנחשים והעקרבים הרעילים במדבר; ותחפש להם מקום המתאים להם למנוחה, כדי שיוכלו לעסוק
בלימוד התורה אשר ניתנה להם ביד ימין של ה'.
ז'
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת
הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.
[תרגום
יונתן] בָּתַר כֵּן אִתְאֲמַר לְמֹשֶׁה בִּנְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ לְמִשְׁלַח
אִזְגַּדִּין לְאַלָּלָא יָת אַרְעָא וְכַד תָּבוּ מִלְּאַלָּלָא אַפִּיקוּ שׁוּם
בִּישׁ עַל אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל וְאִתְעַכַּבוּ אַרְבְּעִין שְׁנִין
בְּמַדְבְּרָא פְּתַח מֹשֶׁה בְּפוּמֵיהּ וְכֵן אֲמַר אַשְׁבַּעִית יָתְכוֹן
כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל בַּיָי צְבָאוֹת וּבְתַקִּיפֵי אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל
דְּלָא תְזִידוּן לְמִסַּק לְאַרְעָא דִּכְנַעַן עַד דִּיהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָם
יְיָ וִיסוּפוּן כָּל דָּרָא אֱנָשֵׁי קְרָבָא לִמְמָת מִגּוֹ מַשְׁרִיתָא הֵיכְמָא דְּזָדוּ אֲחֵיכוֹן
בְּנֵי אֶפְרַיִם דִּנְפַקוּ תְּלָתִין שְׁנִין מִמִּצְרַיִם עַד לָא מְטָא קִצָּא
וּנְפַלוּ בְּיַד פְּלִשְׁתָּאֵי דְּיָתְבִין בְּגַת וּקְטַלוּ יָתְהוֹן אֱלָהֵן
אוֹרִיכוּ עַד זְמָן אַרְבְּעִין שְׁנִין וּבָתַר כֵּן יֵעֲלוּן בְּנֵיכוֹן
וְיַחְסְנוּן יָתַהּ:
לאחר
מכן, נאמר למשה בנבואה מלפני ה', לשלוח שליחים לרגל את הארץ. כשחזרו מריגול, הוציאו
שם רע על ארץ ישראל, והתעכבו ארבעים שנה במדבר. משה פתח את פיו ואמר: אני משביע אתכם
כנסת ישראל ב-ה' צבאות ומגן על ארץ ישראל, שלא תתיימר לעלות לארץ כנען עד שיהיה רצון
מלפני ה', ויוספו כל דור אנשי המלחמה למות במחנה. אל תתנשאו כאחיכם בני אפרים אשר יצאו
ממצרים שלושים שנה לפני שבא הקץ ונפלו ביד פלשתים יושבי גת, אשר הרגו אותם. אבל חכו
ארבעים שנה ואז יעלו ילדיכם ויתנחלו בה.
-
זה
פסוק שמעורער הרבה מחלקות, כאשר הוא מתייחס לעליית היהודים, כיחיד, או כקבוצה,
לארץ ישראל. יש ארבעה פסוקים כאלה בספר שיר השירים, ספר נבואה של שלמה המלך
ע"ה.
פירוש
יונתן מאיר את משמעות הפסוק.
-
מצאתי
באינטרנט שני מאמרים שדנים בפסוקים אלה:
https://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/shir.htm
https://www.yeshiva.org.il/midrash/26901
לעניות
דעתי, אלה מאמרים רציניים ומבוססים, הדנים את המחלוקת בגמרא ומדרשים, וגם בזמנים
קרובים יותר אלינו, הרמב"ם, והאחרונים.
אני
קטן מהסביר את המחלוקת. לעניות דעתי, כדאי מאד לקרוא את מאמרים אלה. זאת מחלוקת
מפורסמת, אבל, לעניות דעתי, לא כול כך מוכרת בישראל, יכול להיות בגלל סיבות
פוליטיות, לא קשורות לתורה הקדושה וספרות הקודש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה