יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר מלכים ב:

[מלכים ב פרק יט ג] וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ, יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה, הַיּוֹם הַזֶּה:  כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר, וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה.

רש"י: ותוכחה. שהרשעים מתווכחים ומראין פנים לדבריהם, לאמור לנו הכוח והגבורה:

מצודת דוד: ותוכחה. האויב מתווכח להשתבח בהצלחתו, ואומר ידי רמה:

מצודת ציון: ותוכחה. מלשון ויכוח בירור דברים:

א' לכן, לפי המפרשים, התוכחה היא מעשה שאין לעשותו.

ב' אבל, יש כנראה תוכחה של הרשעים, ז"א, הנעשית על ידי הרשעים (ראה רש"י )שהיא שלילית ויש להתקומם נגדה, אבל יש גם תוכחה של חכמים, תוכחה חיובית שיש לקבלה.

ג' כתוב בספר משלי:

[משלי ט ח]  אַל-תּוֹכַח לֵץ, פֶּן-יִשְׂנָאֶךָּ;    הוֹכַח לְחָכָם, וְיֶאֱהָבֶךָּ.

הוֹכַח לְחָכָם, וְיֶאֱהָבֶךָּ , ז"א, תוכחה חיובית, של צדיקים.

ד' לכן, יכול להיות שהדבר החשוב ביותר הוא, איך המוכיח נראה בעיניו של המוכח, ולא איך המוכיח נראה בעיניו שלו עצמו.