בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר
פרשת מטות:
[במדבר לא כב] אַךְ
אֶת-הַזָּהָב, וְאֶת-הַכָּסֶף; אֶת-הַנְּחֹשֶׁת, אֶת-הַבַּרְזֶל, אֶת-הַבְּדִיל,
וְאֶת-הָעֹפָרֶת.
[תרדום אונקלוס] בְּרַם
יָת דַּהְבָּא, וְיָת כַּסְפָּא; יָת נְחָשָׁא, יָת בַּרְזְלָא, יָת עֲבָצָא,
וְיָת אֲבָרָא.
א' ראיתי גם גירשה
אחרת של תרגום אונקלוס:
בְּרַם יָת
דַּהְבָּא, וְיָת כַּסְפָּא; יָת נְחָשָׁא, יָת בַּרְזְלָא, יָת אבָצָא, וְיָת
אֲבָרָא.
ב' כתוב במקרא הַבְּדִיל
, שבאנגלית TIN . אבל בתרגום אונקלוס מופיע עֲבָצָא
או אבָצָא שדומה למילה בעברית אבץ שבאנגלית ZINC , ז"א,
מתכת שונה מזאת שמופיעה במקרא.
ג' חיפשתי במילון
אבן-שושן. מעניין מאד שהוא מתייחס לאותו פסוק בתורה [במדבר לא כב] וגם בתרגום
אונקלוס לפסוק זה כדי להסביר את מקור המילים אבץ ובדיל. אבל הוא לא שם לב לשוני
שבין מקרא לבין תרגום אונקלוס.
ד' יכול להיות ואונקלוס
מתרגם בדיל שבמקרא, אבצא או עבצא, בגלל המראה החיצוני הדומה וגם תכונות כימיות ופיזיקאליות
דומות בין TIN לבין ZINC. האבץ
כאלמנט נתגלה במאה ה-16, לעומתו בדיל טהור הופק בסביבות שנת 600 לפנה"ס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה