בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר שמות, פרשת ויקהל:
[שמות לה לג] וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת,
וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת.
[תרגום אונקלוס] וּבְאֻמָּנוּת
אֶבֶן טָבָא לְאַשְׁלָמָא, וּבְנַגָּרוּת אָעָא; לְמֶעֱבַד, בְּכָל עֲבִידַת אֻמָּנְוָן.
[תרגום יונתן] וּבְאַגְלָפוּת מַרְגְּלִיתָא טַבְתָא לְאַשְׁלָמוּת בְּהוֹן
יַת עִיבִידְתָּא וּבְנַגָּרוּת קִיסָא לְמֶעֱבַד בְּכָל עִיבִידַת אוּמַנְוָון:
[ירושלמי (קטעים)] וּבִגְלָפִית
אַבְנַיָא טַבְתָּא דְאַשְׁלָמָא וְנַגְרוּת קִיסָא לְמֶעֱבַד בְּכָל עִיבִידָא
דְאוֹמָנוֹי:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 436]):
"ולפיתוח אבן
טוב להשלים
בהם את
המלאכה (על
צד היותר
שלמות), ומלאכת נגרות
של עץ
לעשות בכל
מלאכת מחשבות
(של
אומניות שונות,
שהיה נצרך
למלאכת המשכן)."
-
ירושלמי
(קטעים) דומה ל תרגום יונתן.
-
הפסוק
מדבר על מלאכות המשכן. אבל, מלאכות אלה הורחבו והן הבסיס על הגדרת המלאכות אסורות
בשבת.
לכן, אפשר אולי להרחיב
מלאכות אלה גם לכול המלאכות שנעשות בימינו, כפי שכתבתי על הפסוק הקודם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה