פירוש התורה - [ויקרא כה לז] אֶת-כַּסְפְּךָ--לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת בהר:

[ויקרא כה לז] אֶת-כַּסְפְּךָ--לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ.

[תרגום אונקלוס] יָת כַּסְפָּךְ--לָא תִּתֵּין לֵיהּ, בְּחִיבֻלְיָא; וּבְרִבִּיתָא, לָא תִּתֵּין מֵיכְלָךְ. 

[תרגום יונתן]  עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל יַת כַּסְפֵּיכוֹן לָא תִתְּנוּן לֵיהּ בְּשַׁעַרְיָין וּבְרִיבְיָין לָא תִתְּנוּן עִבוּרֵיכוֹן: 

[ירושלמי (קטעים)] יַת כַּסְפָּךְ לָא תִיתֵּן בְּשִׁיעוּרִין וּבְרַבְיָן לָא תִיתֵּן מְזוֹנָךְ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 439]):

"עמי בני ישראל: את כספכם לא תתנו לו בשיעורים, ובריבית לא תתנו מאכליכם."

-        תרגומים דומים למקרא.

-        תרגום אונקלוס מסביר בְּחִיבֻלְיָא.

חִיבֻלְיָא – חִבֻולְיָא – interest, usury – ריבית (מילון יאסטרוב)

-        תרגום יונתן מסביר בְּשַׁעַרְיָין.

לעניות דעתי, פירוש התרגום בְּשַׁעַרְיָין נמצא אצל הרמב"ן:

נשך ותרבית - חד שויוה רבנן (ב"מ ס) ולעבור עליו בשני לאוין לשון רש"י ולפי פשוטו נראה בעיני כי הנשך הוא שילונו מנה ליתן לו ברביתו חמשת שקלים בכל שנה ויקרא כן בעבור כי אחריתו כנחש ישך שמבצבץ ועולה התרבית הוא שילונו עד זמן פלוני ואז יפרענו ויתן לו רבית חמשה שקלים ואין בו רבית אחר הזמן ההוא כי זה איננו נושך שלא יעלה יותר מן הסך ההוא אבל הוא רבית ולכך אמר (בפסוק הבא) "את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך" כי המנהג להלוות את הכסף בנשך בכל שנה יתן כך והאוכל ילונו עד הקציר ואז יפרענו מגרנו בתוספת קצוב

עוד דבר: לעניות דעתי, מעניין התחכום של המכשירים הפיננסיים לפני אלפיים שנים, ועוד יותר, בזמן המקרא. יכול להיות שהיו אפילו 'מוסדות' דומים לבנקים של היום, 'מוסדות' של הוצאה לפועל, ועוד. דרך אגב, יכול להיות שנושא זה, של 'החיים הפיננסים' בעם ישראל לפני אלפיים שנים, ויותר, מעניין ביותר כמחקר.