הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר פרשת שלח:

[במדבר יג יח] וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב.

[תרגום אונקלוס] וְתִחְזוֹן יָת אַרְעָא, מָא הִיא; וְיָת עַמָּא, דְּיָתֵיב עֲלַהּ--הֲתַקִּיף הוּא אִם חַלָּשׁ, הַזְעֵיר הוּא אִם סַגִּי.

א' כתוב במקרא הֶחָזָק הוּא, כתוב בתרגום אונקלוס הֲתַקִּיף הוּא, שבעברית "תקיף, עז.

ב' לפי אונקלוס, חשוב שהעם יהיה תקיף, מלא רוח לחימה, זה בעצם המובן של חזק! אז, כמו היום, הפסיכולוגיה של עמים, תעמולה או פרופגנדה, חיזוק הרוח והמוטיבציה, הם חשובים ביותר ביחסים בין העמים.

ג' יש עוד פסוק באותה הפרשה שגם מייצגת עיקרון זה:

[במדבר יג כח] כח אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם. 

[תרגום אונקלוס] כח לְחוֹד אֲרֵי תַּקִּיף עַמָּא, דְּיָתֵיב בְּאַרְעָא; וְקִרְוַיָּא, כְּרִיכָן רַבְרְבָן לַחְדָּא, וְאַף בְּנֵי גִּבָּרָא, חֲזֵינָא תַּמָּן.

כתוב במקרא יְלִדֵי הָעֲנָק , מתרגם ומפרש אונקלוס בְּנֵי גִּבָּרָא , שבעברית בני אנשים .

גם כאן, יכול להיות שהמרגלים העבריים היו מלאי פחד ורוח נמוכה מול תושבי כנען. לכן, ראו את תושבי חברון כענקים. ז"א, הגודל הרוחני הופך לגודל גשמי.