בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלתך:
[במדבר
ח ז] וְכֹה-תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם, הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת; וְהֶעֱבִירוּ
תַעַר עַל-כָּל-בְּשָׂרָם, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ.
[תרגום אונקלוס] וּכְדֵין תַּעֲבֵיד
לְהוֹן לְדַכּוֹאֵיהוֹן, אַדִּי עֲלֵיהוֹן מַיָּא דְּחַטָּתָא; וְיַעְבְּרוּן
מַסְפַּר עַל כָּל בִּסְרְהוֹן, וִיחַוְּרוּן לְבוּשֵׁיהוֹן וְיִדְכּוֹן.
א' כתוב במקרא מֵי חַטָּאת . אלה
מים שקודשו באפרה של פרה אדומה [מי חטאת –ויקישיבה באדיבות Yeshiva.org.il].
ב' כתוב במקרא וְהֶעֱבִירוּ תַעַר ,
ואונקלוס מתרגם ומפרש וְיַעְבְּרוּן מַסְפַּר , ז"א, ויעבירו מספריים.
לכן, אין ניגוד למצווה אחרת שבספר
ויקרא:
[ויקרא יט כז] לֹא תַקִּפוּ, פְּאַת
רֹאשְׁכֶם; וְלֹא תַשְׁחִית, אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ.
שמפורש בתלמוד בבלי:
[תלמוד בבלי נזיר מ ב, וראה שם עוד] מאי
טעמייהו דרבנן, דתניא זקנו מה תלמוד לומר, לפי שנאמר ופאת זקנם לא יגלחו, יכול
אפילו מצורע כן, תלמוד לומר זקנו, ומנלן דבתער, דתניא ופאת זקנם לא יגלחו, יכול
אפילו גילחו במספרים יהא חייב, תלמוד לומר ולא תשחית, יכול ליקטו במלקט וברהיטני
יהא חייב, תלמוד לומר ופאת זקנם לא יגלחו, הא כיצד איזהו גילוח שיש בו השחתה הוי
אומר זה תער...
אפשר אולי לשאול שאלה אחרת, מה המובן
של מצווה זאת, אבל אין לי תשובה. אם זה סיבה בריאותית, למה לא מצווה לכול עם
ישראל, ולא רק ללוים? אין לי תשובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה