בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב
בספר ויקרא פרשה אחרי מות:
[ויקרא יז ב-ז] ב דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו,
וְאֶל כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ, אֲלֵיהֶם: זֶה הַדָּבָר,
אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר. ג אִישׁ
אִישׁ, מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז,
בַּמַּחֲנֶה; אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. ד וְאֶל-פֶּתַח
אֹהֶל מוֹעֵד, לֹא הֱבִיאוֹ, לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהוָה, לִפְנֵי מִשְׁכַּן
יְהוָה--דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא, דָּם שָׁפָךְ, וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא,
מִקֶּרֶב עַמּוֹ. ה לְמַעַן
אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים
עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וֶהֱבִיאֻם לַיהוָה אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד,
אֶל-הַכֹּהֵן; וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים, לַיהוָה--אוֹתָם. ו וְזָרַק
הַכֹּהֵן אֶת-הַדָּם עַל-מִזְבַּח יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְהִקְטִיר
הַחֵלֶב, לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. ז וְלֹא-יִזְבְּחוּ
עוֹד, אֶת-זִבְחֵיהֶם, לַשְּׂעִירִם, אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:
חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה-זֹּאת לָהֶם, לְדֹרֹתָם.
א'
לעניות דעתי, יש כאן תהליך שהופך את בני ישראל, כיחידים,
תהליך שהופך אותם לעם, ליחידה אחת, לעם ישראל.
ב'
התהליך הזה, לפי הציווי של הקב"ה, כולל הפסקת
הקרבנות והזבחים של כול אחד לפי רצונו, לדבר משותף ואחיד על ידי הכוהנים ובמקום
אחד ויחיד.
ג'
בני ישראל עוברים מעבודת אלילים [. ז וְלֹא-יִזְבְּחוּ
עוֹד, אֶת-זִבְחֵיהֶם, לַשְּׂעִירִם, אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:]
לעבודת הקב"ה, על ידי הכוהנים ובמקום אחד ויחיד.
ז"א,
בני ישראל שקיבלו את הקב"ה אחד ויחיד, מקבלים ציווים איך ליישם בחירתם הלכה
למעשה.
ד' בני ישראל מקבלים דת אחת כחלק מהפכתם לעם אחד, עם
ישראל. מרכיב אחר שמאפיין עם, שטח מחייה אחד, עם ישראל מקבל עם כניסתם לארץ ישראל,
שהופך לארץ עם ישראל.
ה' לכן, לעם ישראל, מיציאת מצריים ועד חורבן בית
המקדש השני, היו להם כול הסימנים והמאפיינים של עם אחד: אמונה אחת בהקב"ה,
שפה אחת, ארץ אחת שהיא ארץ ישראל.
ו' אחרי חורבן בית המקדש השני, אם ישראל מאבד את ארץ
ישראל, ובמידה מסוימת גם את השפה המשותפת.
מה שנשארה בכול העוצמה,
הייתה רק דת ישראל בהקב"ה, ובמשה עבדו.
ז' ובכול זאת, עם ישראל נשאר, התקיים, מתקיים,
ויתקיים לעד כעם אחד, העם הנבחר של הקב"ה.
בוודאי שיש כאן נס גלוי
של הקב"ה. הקב"ה עושה את הניסים, בדרך כלל, בדרך הטבע. לכן, אפשר לשאול
ולחשוב, מה הטבע של הנס הזה.
ח' לפי התיאוריות המקובלות, יש כמה מאפיינים
שמגדירים עם: שפה אחת, ארץ אחת, דת אחת, ולפעמים גם שלטון אחד. מעניין לבדוק את
המאפיינים האלה בקשר לעם ישראל:
-
דת אחת, ברור שיש, האמונה
השלמה והמלאה בהקב"ה ובמשה רבינו ע"ה עבדו.
-
במבט ראשון, כול הסימנים
או המאפיינים האחרים של עם לא קיימים אצל עם ישראל. ואומנם כך המצב?
שפה אחת. במבט ראשון, היהודים
המפוזרים על פני התבל מדברים שפות שונות זו מזו. אבל, לכול בני ישראל יש שפה אחת
של התורה, שפה שכול היהודים מתפללים בה. גם ספרי הקודש נכתבים בעברית, שבדרך זאת
השפה העברית היא שפה חייה ונושמת.
ארץ אחת. במבט ראשון, היהודים
מפוזרים על פני התבל במדינות וארצות שונות
זו מזו. אבל היהודים מתפללים, חושבים, וחולמים כול הזמן, כול יום, וכמה פעמים
ביום, אל ירושלים, על ירושלים ועל ארץ ישראל. אומרים חז"ל, איפה המחשבה שמה
בעל המחשבה. לכן, אפילו שהיהודים לא נמצאים בארץ ישראל, אבל מחשבותיהם בארץ ישראל.
היהודים בנו לעצמם ארץ ווירטואלית שהיא ארץ ישראל, שכול היהודים גרים בה, אפילו
שרק במחשבותיהם. ברוך הקב"ה, הארץ הווירטואלית כבר ארץ אמתית, ארץ ישראל
האמתית, שכבר גרים בה כמעט חצי של עם ישראל.
שלטון אחד. במבט ראשון, היהודים מפוזרים על פני התבל תחת שלטונות
שונים זה מזה. אבל, על פי דת ישראל, ליהודים יש מלך אחד ואחיד, הקב"ה. וזה לא
משנה איפה היהודים נמצאים וחיים, תחת שלטונות שונים זה מזה.
ט' לכן, אפשר אולי להגיד שבני ישראל נשארו עם, עם
ישראל בגלל הדת החזקה ובלני ניתנת לשינוי בהקב"ה ובמשה עבדו. האמונה
בהקב"ה מילאה וממלאת את כול המאפיינים של הגדרת העם. הנס של הקב"ה הוא
האמונה החזקה והבלתי מת פשרת של היהודים בהקב"ה ובמשה עבדו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה