וְשָׁחַט אֶת-פַּר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה אחרי מות:

[ויקרא טז ו]  ו וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת-פַּר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ; וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ, וּבְעַד בֵּיתוֹ.

[ויקרא טז יא] יא וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת-פַּר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ, וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ, וּבְעַד בֵּיתוֹ; וְשָׁחַט אֶת-פַּר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ. 

א' הפסוק [ו] חוזר על עצמו בפסוק [יא]. אפשר לשאול למה, מה מחדש הפסוק [יא] מול הפסוק [ו]?

ב' יכול להיות שהתירוץ הוא הסוף של הפסוק [יא] ... וְשָׁחַט אֶת-פַּר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ. 

ג' יכול להיות אולי כמה אופנים של להקריב, אבל הקב"ה מצווה להקריב על ידי השחיטה.