אֲשֶׁר-לוֹ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה אחרי מות:

[ויקרא טז ו]  וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת-פַּר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ; וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ, וּבְעַד בֵּיתוֹ. 

[תרגום אונקלוס]  וִיקָרֵב אַהֲרֹן יָת תּוֹרָא דְחַטָּאתָא דִי לֵהּ וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי וְעַל אֱנַשׁ בֵּיתֵהּ:

[תרגום יונתן] וְיַקְרֵיב אַהֲרן יַת תּוֹרָא דְחַטָאתָא דְהוּא מִן מָמוֹנֵיהּ וִיכַפֵּר בְּאִשְׁתְּעוּת מִילַיָא עֲלוֹי וְעַל אֵינַשׁ בֵּיתֵיהּ:

א' תרגום יונתן מוסיף מִן מָמוֹנֵיהּ , ז"א, מן ממונו, שמסביר את המקרא אֲשֶׁר-לוֹ, ותרגום אונקלוס דומה תרגום אונקלוס דִי לֵהּ.

ב' לעניות דעתי, ההסבר של תרגום יונתן מעניין. ז"א, אפילו שאהרון הכהן הגדול היה 'עובד ציבור' בדרגה הגבוהה ביותר, ההוצאות עבור חטאותיו משלם אהרון הכהן הגדול מכספו הפרטי, מכיסו האישי.

אפשר אולי להגיד, אפילו שאהרון הכהן חטא מתוכף תפקידו ככהן גדול, למשל חטא עגל הזהב.