יום שני, 23 במאי 2016

אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ-עוֹף

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה אחרי מות:

[ויקרא יז יז] וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ-עוֹף, אֲשֶׁר יֵאָכֵל--וְשָׁפַךְ, אֶת-דָּמוֹ, וְכִסָּהוּ, בֶּעָפָר.

[תרגום אונקלוס] וּגְבַר גְּבַר מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן גִּיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַּיְּרוּן בֵּינֵיהוֹן, דִּיצוּד צֵידָא חַיְתָא אוֹ עוֹפָא, דְּמִתְאֲכִיל--וְיֵישׁוֹד, יָת דְּמֵיהּ, וִיכַסֵּינֵיהּ, בְּעַפְרָא.

[תרגום יונתן] וּגְבַר טְלֵי אוֹ גְבַר סִיב מִבֵּית גְנִיסַת יִשְרָאֵל וּמִן גִיוֹרַיָא דְיִתְגַיְירוּן לְמֵיתַב בֵּינֵיהוֹן דִי יְצַד צֵידָא חַיְיתָא אוֹ עוֹפָא דְמִיכַשְׁרִין לְמֵיכַל וְיֵישׁוֹד יַת אַדְמֵיהּ בְּנִיכְסָתָא וְאִין לָא מִתְקַלְקְלָא נִיכְסַתֵּיהּ יְכַסִינֵיהּ בְּעַפְרָא:

א' כתוב במקרא וְאִישׁ אִישׁ , תרגום אונקלוס וּגְבַר גְּבַר , תרגום יונתן מוסיף וּגְבַר טְלֵי אוֹ גְבַר סִיב , שבעברית עכשווית גבר נער או גבר זקן . התרגום של יונתן מסביר גם למה יש פעמיים מילה וְאִישׁ אִישׁ במקרא.

ב' מעניין לראות את התורה בעיניים של תרגום יונתן. הפסוק שבמקרא מדבר על כשרות הצייד. תרגום יונתן מתרגם ומוסיף:

דִי יְצַד צֵידָא חַיְיתָא אוֹ עוֹפָא דְמִיכַשְׁרִין לְמֵיכַל וְיֵישׁוֹד יַת אַדְמֵיהּ בְּנִיכְסָתָא וְאִין לָא מִתְקַלְקְלָא נִיכְסַתֵּיהּ יְכַסִינֵיהּ בְּעַפְרָא

שבעברית עכשווית:

כאשר תצוד חיה או עוף שהם כשרים (!) למאכל ותשפוך את דמם בשחיטה ואם לא התקלקלה השחיטה ...


ג' ז"א, התהליך של עיבוד צייד למאכל הוא לתפוס את החייה או את העוף, אם הם כשרים למאכל, ואחר כך לשחות אותם, את הצייד, כאשר יש לשים לב על הסימנים של שחיטה כשרה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה