וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בפרקי אבות:

[פרקי אבות ג ה]  רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה אוֹמֵר: כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה , מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

א' מסביר רבינו עובדיה מברטנורא:

דרך ארץ: עמל וטורח הפרנסה לפי שמלאכתו מתברכת.

ב' לכן, אפשר אולי להבין את דֶּרֶךְ אֶרֶץ "עמל וטורח הפרנסה".

ג' לכן, אפשר אולי להבין את הפסוקים האחרים שבפרקי אבות, המדברים על דֶּרֶךְ אֶרֶץ :

-          [פרקי אבות ב ב] רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם  מְסַיְּעָתַן וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:

אפשר אולי להבין, שכדי להבין, להפנים, ולהעמיק את תלמוד התורה רצוי וראוי להתנסות גם בטורח ובעמל של הפרנסה. יכול להיות שדבר מקבל חיזוק גם מהמשך הפסוק  וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן .

 

-          [פרקי אבות ג יז] רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה. אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דָעַת. אִם אֵין דַעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח.

גם כאן, יכול להיות שהכוונה היא, אם לא טורחים, עמלים לפרנסה הפשוטה של יום יום, לא מבינים מהות התורה.

ד' מצאתי באתר

דרך ארץ קדמה לתורה – ויקיפדיה

https://he.wikipedia.org/wiki/דרך_ארץ_קדמה_לתורה

שמה כתוב:

אמירה אחרת של חז"ל: "רבי נחוניה בן הקנה אומר, כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ; וכל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ." (מסכת אבות ג ה). בתפיסה זו דוגלים כיום בעיקר החרדים בארץ ישראל, הרואים בעבודה ובשירות צבאי עול הכרחי שנופל על מי שפרק מעליו את עול התורה.

ה' אמרו חז"ל דרך ארץ קדמה לתורה.

המקור לאמרה זו הוא במדרש רבה: דאמר רבי ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב (זהו שכתוב) "לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג). "דרך" - זו דרך ארץ ואחר כך "עץ החיים" - זו תורה., מדרש רבה – מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ג, וכן פרשה לה פסקה ו

לפי אותו אתר:

במשמעות המקובלת בימינו האמרה מציינת שאם אין האדם נוהג ב"דרך ארץ" - בנימוסים ובהליכות ראויים - לא ניתן ללמד אותו תורה ומצוות‏‏ (משמעות זו תואמת פירוש נפוץ אחר, לפיו ניתנו מצוות דרך ארץ והתנהגות במדבר, טרם מתן תורה).

ו' אבל, גם כאן אפשר להביא הסבר אחר, בהתאם למה שנאמר גם קודם, בקשר לפסוקים האחרים איפה מופיע דרך ארץ. 

יכול להיות דרך ארץ קדמה לתורה , ז"א, כדי ללמוד, להבין, את התורה ותלמוד תורה, ראוי ורצוי קודם כול להתעסק בטורח ועמל של יום יום.