כָּל-הַחַיָּה אֲשֶׁר-אִתְּךָ מִכָּל-בָּשָׂר,

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית ח יז]  כָּל-הַחַיָּה  אֲשֶׁר-אִתְּךָ מִכָּל-בָּשָׂר, בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ--הוצא (הַיְצֵא) אִתָּךְ; וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּפָרוּ וְרָבוּ עַל-הָאָרֶץ. 

[תרגום אונקלוס] כל חיתא דעימך מכל בסרא, בעופא ובבעירא ובכל רחשא דרחיש על ארעא--אפיק עימך; ויתיילדון בארעא, וייפשון ויסגון על ארעא. 

[תרגום יונתן] כָּל חַיְתָא דְעִמָךְ מִכָּל בִּשְרָא בְּעוֹפָא וּבִבְעִירָא וּבְכָל רִיחֲשָׁא דַרְחֵישׁ עַל אַרְעָא הַנְפֵּק עִמָךְ וְיִתְיַלְדוּן בְּאַרְעָא וְיִפְשׁוּן וְיִסְגוּן עַל אַרְעָא:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' כתוב במקרא וּפָרוּ וְרָבוּ עַל-הָאָרֶץ כאשר בתרגומים כתוב וְיִתְיַלְדוּן בְּאַרְעָא וְיִפְשׁוּן וְיִסְגוּן עַל אַרְעָא שבעברית וייוולדו בארץ, ויתרחבו ויתרבו על הארץ.

תרגומים מפרשים ומסבירים מה זה "פרו ורבו".

אפשר אולי שלאול, מצווה זאת פרו ורבו הייתה היא נכונה רק עבור נח ודורו, שהם היו היחידים בארץ, או היא נכונה גם עבור דורנו, כאשר מתחיל להיות צפוף על הארץ?

התשובה היא בהחלט כן, מצווה פרו ורבו נכונה גם בימינו, ונכונה תמיד:

-          יש הרבה שטחים לא מאוכלסים. יחד עם זאת, יש לשמור גם על כול חי בארץ.

-          ראינו מה קרא לסין, שהגבילה ילודה רק ילד אחד למשפחה. הם חזרו בהם, יש ממש משבר של דור צעיר שידאג לדור המבוגר, יש ממש משבר של נישואים.

-          בשלוש מילים "ילדים זה ברכה!"