כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית ט ג] כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל. 

[תרגום אונקלוס] כל רחשא דהוא חי, לכון יהי למיכל:  כירוק עסבא, יהבית לכון ית כולא. 

[תרגום יונתן] כָּל רִיחֲשָׁא דְהוּא חַי דִלְכוֹן יְהֵי לְמֵיכַל כִּירוֹק עִסְבָּא יְהָבִית לְכוֹן יַת כּוֹלָא:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 91]):

"כל רוחש אשר הוא חי, לכם יהיה לאכלה, כירק עשב נתתי לכם את כל."

ג' כתוב במקרא, שהקב"ה נותן לאנושות לאכול מן כול חי (ברור שלא אנשים!), ולא רק ירק כמו עד אז. יש פרושים על דבר זה:

-          פירוש רש"י:

לכם יהיה לאכלה – (סנהדרין קט) שלא הרשיתי לאדם הראשון בשר אלא ירק עשב ולכם כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל

-          פירוש מלבי"ם:

(ג) - כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה. כי בימי אדם היו גופות בני אדם חזקים והפירות לא נשחתו עדיין והיו מכלכלים את ב"א כמו הבשר, אבל אחר המבול שנתקלקלו המזונות, והאדם הוכן שיתפשט בקצוי ארץ ואיים רחוקים שמאז נעשה קור וחום וצריך לבשר להעמדת בריאותו, וגם אחר שחיו כולם ע"י נח שפרנסם בתיבה היו כקנינו וברשותו, גם שהאדם לא היה עדיין במדרגת מדבר רק במדרגת חי ולא הותר לו רק הצומח, ולא היה הבדל בינו ובין החי רק שלבע"ח ניתן ירק עשב לאכלה, ולאדם ניתן עשב זורע זרע, שהם הפירות, ועתה העלה האדם למדרגת מדבר, וכמו שאין עול אם החי יאכל את הצומח, כי יתעלה בזה שישוב להתהפך לגוף הבע"ח, כן אין עול אם המדבר יאכל את החי ויתעלה להיות גוף של המדבר, וז"ש כירק עשב נתתי לכם את כל. ר"ל כמו שהכינותי מזון להבע"ח שיאכל ירק של העשב [כמ"ש ולכל חית השדה את כל ירק עשב לאכלה] מפני שיעלהו למדרגת החי, כן נתתי לכם את כל, שתאכלו כל עשב זורע זרע מצד שאתם גם בעלי חיים, ושתאכלו בע"ח מצד שאתם חי מדבר וכל השפל מחבירו הוכן להיות מזון אל הנעלה ממנו:  

ד' יכול להיות שזאת גם הסיבה שאנשים חיו הרבה פחות שנים אחרי המבול, מאשר לפני המבול.

יכול להיות שעל ידי הרגלי מאכל צמחונים, אפשר לחזור לאורך החיים שלפני המבול?

ה' אפשר אולי לשאול, למה כתוב במקרא כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל , בנוסף לתחילת הפסוק, מה מוסיף הסוף?

-          יכול להיות כדי להדגיש את ההבדל, בין האוכל שהיה לפני המבול, לבין האוכל שאחרי המבול.

-          אין הסבר למה הקב"ה עושה זאת.

-          יכול להיות כדי להדגיש את מעשה הקב"ה, הקב"ה נותן את הכול, גם לפני וגם אחרי המבול.

-          יכול להיות אולי עוד רמז: כתוב כְּיֶרֶק עֵשֶׂב . כמו שהירק שאוכלים, מגדלים אותו באופן מתורבת, "ירק בית", יכול להיות שגם מן החי, לאכול מן הבהמות, שמגדלים אותם באופן מתורבת, בקר וצאן.

יכול להיות שמשפט זה הוא רמז נגד הצייד. ואולי גם נגד הדייג, כפי ששמעתי בימים אלה יש תנועה פומבית נגד הדייג, כמו נגד הצייד.