פירוש התורה - וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם; וְאַחֲרֵי כֵן, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

1.      כתוב בספר בראשית, פרשת ויגש:

[בראשית מה טו] וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם; וְאַחֲרֵי כֵן, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ.

[תרגום אונקלוס] וְנַשֵּׁיק לְכָל אֲחוֹהִי, וּבְכָא עֲלֵיהוֹן; וּבָתַר כֵּין, מַלִּילוּ אֲחוֹהִי עִמֵּיהּ. 

[תרגום יונתן] וּנְשֵׁיק לְכָל אָחוֹי וּבְכָא עֲלֵיהוֹן דְחָמָא דְמִשְׁתַּעַבְּדִין לְבֵינֵי עַמְמַיָא וּמִן בָּתַר כְּדֵין מַלִילוּ אָחוֹי עִמֵיהּ:

א' תרגום יונתן בעברית:       

"ונישק (יוסף) את כול אחיו, ובכה עליהם, שראה (יוסף) שמשתעבדים (בני ישראל) בין העמים, ואחר כך דיברו אחיו עמו (עם יוסף)."

-          תרגום יונתן מוסיף דְחָמָא דְמִשְׁתַּעַבְּדִין לְבֵינֵי עַמְמַיָא שבעברית שראה (יוסף) שמשתעבדים (בני

ישראל) בין העמים.

יש אולי כאן שני דברים:

תרגום יונתן מוסיף את הקשר בין המקרא לבין דברים שקרו לעם ישראל, למשל חורבן שני בתי המקדש, וגלות בני ישראלץ

אתר ויקיפדיה כותב על רבינו יונתן בן עוזיאל, ע"ה:

"יונתן בן עוזיאל - תנא בדור הראשון לתנאים, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני, חיבר את תרגום יונתן, תרגום הנביאים לארמית. רבים נוהגים לעלות לקבר המיוחס לו ליד היישוב עמוקה שבגליל, כסגולה למציאת זיווג ופריון."

אבל, לפי הפשט, יכול להיות שתרגום יונתן מזכיר דברים שקרו, לכאורה, אחרי מותו, למשל חורבן בית המקדש השני, גלות רומי של העם היהודי.

לכן, יכול להיות שדברים אלה מחזקים את הגישה שתרגום יונתן בעצם הוא תרגום ירושלמי, כפי שמצאתי כתוב באתר ויקיפדיה:

"התרגום המיוחס ליונתן, או פסאודו-יונתן, המכונה גם תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל.

תרגום זה היה מכונה בפי רוב הראשונים "תרגום ירושלמי". במקורות המאוחרים יותר של ימי הביניים - לראשונה בפירושו של ר' מנחם רקאנטי - בשם "תרגום יונתן בן עוזיאל", ואף נדפס במהדורות מקראות גדולות בשם זה, אף על פי שידוע שיונתן בן עוזיאל כתב תרגום לספרי הנביאים בלבד, ולא לתורה. ההשערה המקובלת היא שראשי התיבות ת"י התפרשו בטעות כמכוונים ל"תרגום יונתן" במקום ל"תרגום ירושלמי". התרגום הוא חלק מקבוצה של תרגומים ארמיים לתורה המכונים "תרגומים ארץ-ישראליים" או "ירושלמיים", ובהם גם תרגום נאופיטי ותרגום הקטעים (הוא תרגום ירושלמי ב'), המתאפיינים בזיקה ליהדות ארץ ישראל במאות הראשונות לספירה, ולשונם ארמית גלילית."

ב' תרגומים דומים למקרא.