פירוש התורה - וַיִּשְׁלַח, אֶת-נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ, עֹלֹת; וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים, לַיהוָה--פָּרִים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כד ה]  וַיִּשְׁלַח, אֶת-נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ, עֹלֹת; וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים, לַיהוָה--פָּרִים. 

[תרגום אונקלוס] וּשְׁלַח, יָת בְּכוֹרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַסִּיקוּ, עֲלָוָן; וְנַכִּיסוּ נִכְסַת קֻדְשִׁין, קֳדָם יְיָ--תּוֹרִין.

[תרגום יונתן] וְשַׁדַּר יַת בּוּכְרֵי בְּנֵי יִשְרָאֵל אֲרוּם עַד הַהִיא שַׁעְתָּא הֲוַות פּוּלְחָנָא בְּבוּכְרַיָא דְעַד כְּדוֹן לָא אִיתְעֲבֵיד מַשְׁכַּן זִמְנָא וְעַד כְּדוֹן לָא אִתְיְיהִיבַת כְּהוּנְתָּא לְאַהֲרן וְאַסִיקוּ עֲלַוָון וְנִכְסַת קוּדְשִׁין קֳדָם יְיָ תּוֹרִין:

א' תרגום יונתן בעברית: ([שרת"י במדינות – שמות דף 286]):

"ושלח את בכות בני ישראל, כי עד אותה השעה, הייתה העבודה נעשית בבכורים, שעד עתה לא נעשה האהל מועד, ועד עתה לא ניתנה הכהונה לאהרן, ויעלו עולות ויזבחו זבחי שלמים לה׳, פרים."

-          תרגום יונתן יַת בּוּכְרֵי בְּנֵי יִשְרָאֵל דומה לתרגום אונקלוס יָת בְּכוֹרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

רש"י מפרש באופן דומה:

את נערי – הבכורות

הרמב"ן מפרש בצורה דומה:

נערי בני ישראל - הם הבכורות כדברי אונקלוס כי הם המעלים העולות והשלמים ולא ידעתי למה יכנה הבכורות בלשון נערי אולי בעבור שהזכיר הזקנים שהם אצילי בני ישראל קרא הבכורות נערים כי הם נערים כנגדם ירמוז כי לא בעבור מעלתם בחכמה שלחם כי לא היו זקנים רק מפני הבכורה כי הם המקודשים לקרבנות ועל דרך הפשט נערי בני ישראל הם בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא שלא נגשו אל אשה מעולם כי הם הנבחרים בעם והקדושים בהם כענין שאמרו (ברכות מג) עתידין בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא ליתן ריח כלבנון וכו' וטעם לה' פרים כי ישראל כל ימי היותם במדבר פחדו ממדת הדין וזאת טעותם במעשה העגל והנה העלו העולות וזבחו השלמים כולם פרים כטעם פר כהן משיח (ויקרא ד ג) ופר העלם דבר (שם יד) ופר ע"ז (במדבר טו כד) גם פרה אדומה (שם יט ב) כן ובענין העגל אזכיר זה (להלן לב א).

-          תרגום יונתן מוסיף ומסביר עַד הַהִיא שַׁעְתָּא הֲוַות פּוּלְחָנָא בְּבוּכְרַיָא דְעַד כְּדוֹן לָא אִיתְעֲבֵיד מַשְׁכַּן זִמְנָא וְעַד כְּדוֹן לָא אִתְיְיהִיבַת כְּהוּנְתָּא לְאַהֲרן שבעברית כי עד אותה השעה, הייתה העבודה נעשית בבכורים, שעד עתה לא נעשה האהל מועד, ועד עתה לא ניתנה הכהונה לאהרן.

אולי אפשר ללמוד מפירוש יונתן דבר חדש על מכת בכורות במצרים:

[שמות יא ד-ו] ד וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יְהוָה:  כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.  ה וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.  ו וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף.  

יכול להיות שבכורות מצרים היו גם מן כוהנים של מצרים, העובדים בעבודה הזרה שלהם. לכן, הפגיעה בבכורי מצרים היא גם באלילי מצרים ובעבודה הזרה של מצרים. ז"א, המשמעות והרעיון של עבודת אלילים של מצרים נפגעו כאן, ויכול להיות מכה הרבה יותר גדולה וקשה מאשר הפגיעה הגופנית בבכורי מצרים.