פירוש התורה - וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כד יב] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם. 

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה, סַק לִקְדָמַי לְטוּרָא--וִהְוִי תַּמָּן; וְאֶתֵּין לָךְ יָת לוּחֵי אַבְנָא, וְאוֹרָיְתָא וְתַפְקֵידְתָּא, דִּכְתַבִית, לְאַלּוֹפֵיהוֹן. [תרגום יונתן]  וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה סוֹק קֳדָמַי לְטַוְורָא וַהֲוֵי תַמָּן וְאֵיתַּן לָךְ יַת לוּחֵי אַבְנָא דִּבְּהוֹן רָמוּז שְׁאָר פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא וְשִׁית מְאָה וּתְלֵיסְרֵי פִקּוּדַיָיא דִכְתָבִית לְאַלּוּפֵיהוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית:

"ואמר ה' למשה, עלה לפני להר, והיה שמה. ואתן לך את לוחות האבן (לוחות הברית), שבהן רמוז שאר הדברים של התורה, ושש מאת ושלוש עשרה מצוות (תרי"ג מצוות) שנכתבו ללמוד אותן."

-          רש"י מפרש באופן דומה:

את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם - כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו

-          מצאתי באתר אינטרנט https://www.torahbase.org/עשרת-הדברות/:

אמירתן בתפילה

הנה מצינו במקורות רבים שעשרת הדברות הם יסוד כל התורה כולה וכל תרי"ג מצוות התורה כלולות ורמוזות בעשרת דברות אלה כ"כ רש"י בשם רבינו סעדיה גאון בפרשת משפטים (כ"ד י"ב) וכ"כ בכתבי הרמב"ן בקונטרס מיוחד על תרי"ג מצוות וכ"כ הרלב"ג שם וכ"ה בתרגום יונתן שם ורבינו סעדיה גאון הפליג לעשות חשבון מפורט איזה מצוות קשורות לאיזה דיברה מהדברות, ובספר ציוני על התורה (והחיד"א בשם הגדולים הפליג בגדולתו) כתב דסדר זה מסורת בידנו איש מפי איש עד משה רבינו, עי"ש. וליסוד זה יש רמז אף בדברי חז"ל, במד"ר (במדבר י"ג ט"ו) "וכן אתה מוצא תרי"ג אותיות יש מן אנכי עד אשר לרעך, כנגד תרי"ג מצוות, וז' יתירות כנגד ז' ימי בראשית, ללמדך שכל העולם לא נברא אלא בזכות התורה", הרי לן שתרי"ג אותיות של עשרת הדברות כנגד כל מצוות התורה הן, (וברמז של ז' יתירות מצינו עוד בדברי גדולי הדורות והמקובלים, כנגד ז' מצוות דרבנן (הרמ"א בתורת העולה, השל"ה, והמגלה עמוקות), כנגד ז' מצוות בני נח (בעל הטורים שמות כ' י"ז) עי"ש.

ומשום חשיבותן ומרכזיותן של עשרת הדברות, כיסוד ומפתח לכל התורה כולה היו קורין אותן במקדש בכל יום ויום כמבואר במשנה בתמיד (פ"ה משנה א') ובגמ' ברכות שם, ואף בגבולין רצו לנהוג כן אלא שחכמים ביטלוה משום תרעומת המינין הצדוקים שהיו אומרים אין תורה מן השמים אלא הם, וכן הוא בירושלמי ברכות (ט' ע"ב) "דרב מתנא ור' שמואל בר נחמן תרוויהון אמרי בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום ומפני מה אין קורין אותן מפני טענות המינין שלא יהו אומרים אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני".

ב' אתמול חגגנו חג שמיני עצרת ושמחת תורה. קראנו את הפרשה האחרונה של התורה 'זאת הברכה'. אחרי זה אומרים הברכה של סיום קריאת התורה. פתאום, שמתי לב שאותה התפילה אומרים גם בסיום לימוד מסכת בגמרא! מזה, אולי, אפשר להשיג שגם קריאת התורה היא לימוד.

ג' אתמול, בשמחת תורה, הייתה גם ברכה לילדים. גם אני, ביחד עם אחרים, החזקתי בטלית רחבת הידיים שמתחתה הילדים. נזכרתי במעשה הכוהנים בבית המקדש, כאשר הכוהנים היו מחזיקים בכפורת.