פירוש התורה - דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת תרומה:

[שמות כה ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.

[תרגום אונקלוס] מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיַפְרְשׁוּן קֳדָמַי אַפְרָשׁוּתָא:  מִן כָּל גְּבַר דְּיִתְרְעֵי לִבֵּיהּ, תִּסְּבוּן יָת אַפְרָשׁוּתִי.

[תרגום יונתן] מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיִסְבוּן קֳדָמַי אַפְרְשׁוּתָא מִן כָּל דְּיִתְרְעֵי לִבֵּיהּ וְלָא בְּאַלְמוּתָא תִסְבוּן יַת אַפְרָשׁוּתִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 295]):

"דבר עם בני ישראל, וייקחו לפני תרומה מן כול (גבר) אשר ינדבנו לבו, ולא בחוזק יד תיקחו את תרומתי."

-          תרגום יונתן מוסיף דבר חשוב ביותר: וְלָא בְּאַלְמוּתָא תִסְבוּן יַת אַפְרָשׁוּתִי שבעברית ולא בחוזק יד תיקחו את תרומתי.

אולי, יש כאן רמז נפלא: הקשר עם הקב"ה נעשה ותקין שלא בכוח! ויכול להיות לא בהפחדה, ולא בדיבור קשה.

-          רש"י מפרש:

ידבנו לבו - לשון נדבה והוא ל' רצון טוב פיישנ"ט (בלע"ז געשענק)

התוספת שלי געשענק – Geschenk  מתנה (בגרמנית, יידיש)

-          יש בפסוק זה, ובפירוש התרגומים, דבר נפלא: הקב"ה רוצה ומבקש להתקרב אליו בנחת, מרצון ובחירה חופשית, הקב"ה אוהב

את הבריאות, ובמיוחד את בני ישראל, בניו וילדיו.

-          לכן, על היהודים להימנע באופן מוחלט מדיבורים משפילים ומפחידים על יהודים, בשום תירוץ אפשרי, לא בגלל מחלקות, לא

בגלל הבדלי דעות על נושאים שונים, כולל נושאים הלכתיים, ולא הטפת מוסר על הרמה הדתית.

לעניות דעתי, הקב"ה שם במעלה העליונה ביותר את נושא הייחוד של עם ישראל, אפילו לפני הקשר בין בני ישראל לבינו עצמו.