יום שני, 2 בנובמבר 2020

פירוש התורה - שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ; וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וָהָלְאָה, יֵרָצֶה, לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהוָה.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

  כתוב בספר ויקרא, פרשת אמור:

[ויקרא כב כז] שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ; וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וָהָלְאָה, יֵרָצֶה, לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהוָה.

[תרגום אונקלוס] תּוֹר אוֹ אִמַּר אוֹ עֵז אֲרֵי יִתְיְלֵיד, וִיהֵי שִׁבְעָא יוֹמִין בָּתַר אִמֵּיהּ; וּמִיּוֹמָא תְּמִינָאָה, וּלְהַלְאָה, יִתְרְעֵי, לְקָרָבָא קֻרְבָּנָא קֳדָם יְיָ

[תרגום יונתן] עִידַן דְתִידְכַּר לָן סִדְרֵי קוּרְבָּנֵינָן מַה דְהַוֵינָן מְקַרְבִין בְּכָל שְׁנָא וּשְׁנָא הֲווֹ קוּרְבָּנֵינָן מְכַפְּרִין עַל חוֹבֵינָן וּכְדוּ דִי גָרְמוּ חוֹבַיָא וְלֵית לָן מַה נַקְרְבָא מִן עֶדְרֵי עֲנֵינָן תּוֹרָא אִיתְבְּחַר קֳדָמוֹי בְּגִין מַדְכַּר זְכוּת סָבָא דְאָתָא מִמַדִינְחָא פַּטִיר כּוּלֵיהּ קָרֵיב לִשְׁמָךְ בַּר תּוֹרִין רַכִּיךְ שָׁמִין אִימְרָא אִיתְבְּחַר תִּנְיָין בְּגִין מַדְכַּר זַכְוָותֵיהּ דִשְיֵיהּ דְאִתְעֲקַד עַל גַבֵּי מַדְבְּחָא וּפְשַׁט צַוְארֵיהּ בְּגִין שְׁמָךְ שְׁמַיָא מָכוּ וּנְחָתוּ וַחֲמָא יִצְחָק יַת שַׁכְלוּלֵיהוֹן וְכַהֲיָין עֵינוֹי מִמְרוֹמַיָא מִן בְּגִין כְּדֵין זָכָה וְאִזְדַמַן לֵיהּ אִימְרָא תְּחוֹתוֹי לְעָלָתָא גְדִי בַּר עִזֵי אִתְבְּחַר תְּחוֹתָא בְּגִין מַדְכַּר זְכוּת שְׁלֵימָא דְעָבַד גַדְיֵי בַּר עִזֵי תַּבְשִׁילִין וְאוֹבִיל לְאָבוֹי וְזָכָה לִמְקַבְּלָא סְדַר בִּרְכָתָא בְּגִין כֵּן פָּרֵישׁ משֶׁה נְבִיָא וַאֲמַר עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל תּוֹר אוֹ אִימַר אוֹ גַדְיָא אֲרוּם יִתְיְלִיד כְּאוֹרַח עַלְמָא וִיהֵי שַׁבְעָתָא יוֹמִין בָּתַר אִמֵיהּ מְטוּל דְיִשְׁתְּמוֹדַע דְלָא נָפִיל וּמִיוֹמָא תְמִינָאָה וּלְהָלְאָה יִתְרְעֵי לְקָרָבָא קוּרְבָּנָא לִשְׁמָא דַיְיָ

[ירושלמי (קטעים)] עִידַן (דְּתִתְכַּר) [דְּתִדְכַּר] לָן סִדְרֵי קוּרְבָּנֵינָן מַה דְּהַוֵּינָן מְקַרְבִין בְּכָל שְׁנָא וּשְׁנָא הֲווֹן קוּרְבָּנֵינָן מְכַפְּרִין עַל חוֹבֵינָן וּכְדוּ דִּי גָרְמוּ חוֹבַיָּא וְלֵית לָן מַה נִקְרְבָא מִן עֶדְרֵי עֲנֵינָן תּוֹרָא אִתְבְּחַר קֳדָמַי בְּגִין לְמַדְכְּרָא סַבְיָא מַדִּינְחָא פַּטִּיר כּוּלֵיהּ קְרַב לִשְׁמָךְ בַּר תּוֹרִין וּרְהַט לְבַקְרוּתֵיהּ וּנְסֵיב בַּר תּוֹרִין רַכּוּךְ וָעָב וִיהַב יָתֵיהּ לְרַבְיָּא וְאוֹחִי רַבְיָּא לְמִיעֲבַד יָתֵיהּ וּפַטִּירִין אָפָא וְיֵיכוֹל מַלְאָכִין וְזָכָה לְמִתְבַּשְרָא דְהָא שָרָה יָלְדָהּ לְיִצְחָק אִמְּרָא אִתְבְּחַר תִּנְיָין בְּגִין לְמִדְכְּרָא זַכְוָותֵיהּ דִּשְׁיֵיהּ דְּעָקַד גַּרְמֵיהּ עַל גַּבֵּי מַּדְבְּחָאָ וּפָשַׁט צַוָּארֵיהּ בְּגִין שְׁמָךְ שְׁמַיָא מָכוּ וּנְחָתוּ וַחֲמָא יִצְחָק יַת שַׁכְלוּלֵיהוֹן וְכַהֲיַין עֵינוֹי מִמְּרוֹמַיָּא מִן בְּגִין כְּדֵין זָכָה וְאִיזְדְּמִין לֵיהּ תַּמָן אִימַר תְּחוֹתוֹי לַעֲלָתָא וְתוּ זָכוּ תְּלִיתָאֵי גְּדִי בַּר עִזִּין לְמַדְכְּרָא זַכְוָותֵיהּ דִּתְמִימָא דְּלָבִישׁ מַשְׁכִּין גְּדָיָין וַעַבֲד תַּבְשִׁילִין וְאַיְיתִי לְאָבוֹי מִן תַּבְשִׁילוֹי וַחֲמַר אַשְׁקֵי יָתֵיהּ וְזָכָה לְמִתְקַבָּלָא סְדַר בִּרְכָתָא מִן יִצְחָק אבוּי וּלְמוֹקְמָא תְּרֵי עֲשַר שִׁבְטִין קַדִישִׁין לִשְׁמָךְ הָא בְּכֵן פָּרַשׁ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ וַאֲמַר עַמִּי בֵּית יִשְרָאֵל תּוֹר אוֹ גְּדִי אֲרוּם דְּאִיתְיְלִיד וִיהֵי שׁוּבְעָא יוֹמִין בָּתַר אִמֵּיהּ וּמִן יוֹמָא תְּמִינָאָה וּלְהַלָּא יְהֶוֵי כְּשַׁר לְמִקְרְבָא יָתֵיהּ קוּרְבָּנָא לִשְׁמָא דַיְיָ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 365]):

" בספר יין הטוב פי׳, הגיע העת שתזכור לנו סדרי קרבנותינו, מה שהיינו מקריבים בכל שנה ושנה היו קרבנותינו מכפרים על חטאינו, וכאשר גרמו החטאים ואין לנו (בהמות) עם מה להקריב מעדרי צאנינו, השור נבחר ראשון, בשביל זכירת זכות (אברהם אבינו) הזקן, שבא ממזרח, אדון ושר. הקריב לשמך בן בקר רך ושמן. כשב נבחר שני, כדי שתזכור זכותו של ה״שה״ (יצחק אבינו), שנעקד על גבי המזבח, ופשט צווארו למען שמך, שמים מטו וירדו, וראה יצחק את שכלוליהם, וכהו עיניו ממרומים, ובשביל זה זכה ונזדמן לו שהתחתיו לעולה. גדי עזים נבחר (תחתיו) שלישי, כדי שיזכר זכות (יעקב אבינו) ה״תם״, שעשה גדי עזים תבשילים, והאכיל את אביו, וזכה לקבל סדר הברכות. בשביל זה פירש משה הנביא ואמר: עמי בני ישראל:  שור או כשב או עז כי יולד כדרך העולם, (ולא יוצא דופן), ויהא

שבעת ימים אחר אמו, כדי שיודע שאינו נפל, ומיום השמיני והלאה ירצה להקריב קרבן לפני ה׳."

-        תרגום יונתן מסביר סדר הקורבנות: תּוֹר אוֹ אִימַר אוֹ גַדְיָא שבעברית שור או כשב או עז.

יש אולי בזה רמז גדול: אין שום דבר מקרי במצוות הקב"ה, תמיד, אבל תמיד, יש סדר והגיון בתוכם. הבעיה היא, שאנו, האנשים, עם הסכל המוגבל שלנו, לא מבינים תמיד את סדר והגיון המצוות. לכן, עלינו לבצע מצוות הקב"ה אפילו שלא מבינים סיבתם והתועלת שבהם.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה