פירוש התורה - צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת אמור:

[ויקרא כד ב] צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר:  לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.

[תרגום אונקלוס] פַּקֵּיד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִסְּבוּן לָךְ מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא כָּתִישָׁא--לְאַנְהָרָא:  לְאַדְלָקָא בּוֹצִינַיָּא, תְּדִירָא.

[תרגום יונתן] פַּקֵיד יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיִסְבוּן מִן דִילָךְ מְשַׁח זֵיתָא זַכִּיךְ כָּתִישׁ לְאַנְהָרָא לְאַדְלָקָא בּוֹצִינַיָא תְּדִירָא בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָּא וּבְיוֹמָא דְעוּבְדָא: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 397]):

"צו את בני ישראל וייקחו משלך שמן זית זך, כתית להאיר, להדליק נרות תמיד ביום השבת וביום המעשה."

-        תרגום יונתן מוסיף בּוֹצִינַיָא תְּדִירָא בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָּא וּבְיוֹמָא דְעוּבְדָא שבעברית נרות תמיד ביום השבת וביום המעשה.

זה בעצם הפירוש למה שכתוב במקרא לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.

רש"י מפרש:

תמיד - מלילה ללילה כמו עולת תמיד שאינה אלא מיום ליום

-        יש אולי עוד דבר מעניין: במקרא כתוב וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, בתרגום אונקלוס כתוב באופן דומה וְיִסְּבוּן לָךְ, אבל, בתרגום יונתן כתוב

וְיִסְבוּן מִן דִילָךְ שבעברית וייקחו משלך. לעניות דעתי, תרגום יונתן מתרגם באופן הפוך ממקרא, ותרגום אונקלוס. מה הרמז?

יש אולי תירוץ הבא:  אפשר אולי להבין את כוונת תרגום יונתן אם ניקח את הפסוק השלם המקרא צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית. אפשר אולי להבין את הפסוק שהקב"ה מדבר אל משה רבינו ע"ה, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן, ז"א, אתה משה, תדבר אל בני ישראל ותצווה אותם שיביאו לך, משה, שמן זית זך. זה הכוונה שיש במקרא, וגם בתרגום אונקלוס.

יכול להיות שתרגום יונתן חושב באופן שונה על אותו פסוק: משה, תדבר אל בני ישראל ותצווה אותם "אתם, בני ישראל, תיקח משלך שמן זית."

מעניין איך אותו פסוק, אפשר אולי להבין אותו בכמה דרכים. ומזה, אולי לקבל הלכות שונות. מעניין ביותר!