כִּי, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים פרשת עקב:

[דברים ח ה] וְיָדַעְתָּ, עִם-לְבָבֶךָ:  כִּי, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְיַסְּרֶךָּ.

[תרגום אונקלוס] וְתִדַּע, עִם לִבָּךְ:  אֲרֵי, כְּמָא דְּמַלֵּיף גֻּבְרָא יָת בְּרֵיהּ, יְיָ אֱלָהָךְ, מַלֵּיף לָךְ.

א' כתוב במקרא וְיָדַעְתָּ , תרגום אונקלוס וְתִדַּע , שבעברית ותדע .

רואים הפיכת הזמנים בפועל, העבר שבמקרא הופך לעתיד בתרגום אונקלוס. זאת דוגמה לכלל הפיכת הזמנים, כלל ידוע בתורה.

ב' כתוב במקרא כִּי, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ , תרגום אונקלוס אֲרֵי, כְּמָא דְּמַלֵּיף גֻּבְרָא יָת בְּרֵיהּ , שבעברית הרי, כפי שאיש מלמד את בנו.

-          הפניה היא אישית, לכול אחד ואחד מעם ישראל, יש אחראיות אישית של כול יהודי.

-          הייסורים שהקב"ה שולח, הם כמו למידה, אולי 'שכר לימוד' כמו שאומרים בדיבור יום-יומי, כמו שיעורים, או לימודים עבור בני ישראל, לצורך הפקת לקחים.

-          הלמידה, הלימוד, הם עבודה קשה ביותר, שדומה לייסורים.

ג' עוד יותר, יכול להיות שאפשר להימנע מייסורי גוף על ידי 'ייסורים' של לימוד התורה!