אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים פרשת דברים:

[דברים א א] אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.

[תרגום אונקלוס] אִלֵּין פִּתְגָמַיָּא, דְּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּעִבְרָא, דְּיַרְדְּנָא:  אוֹכַח יָתְהוֹן עַל דְּחָבוּ בְּמַדְבְּרָא וְעַל דְּאַרְגִּיזוּ בְּמֵישְׁרָא לָקֳבֵיל יַם סוּף בְּפָארָן אִתַּפַּלוּ עַל מַנָּא, וּבַחֲצֵירוֹת אַרְגִּיזוּ עַל בִּסְרָא--וְעַל דַּעֲבַדוּ עֵיגַל דִּדְהַב. 

א' לפי פירוש אונקלוס, התרגום בעברית יכול להיות:

אלה הדברים אשר דיבר משה עם כול ישראל, כאשר עברו (כאשר התכוננו לעבור) את הירדן, הוכיח אותם על שהתחבאו במדבר (כנראה חטא המרגלים רצו להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ ישראל) ועל הכעס במקום מול (כנגד) ים סוף בפארן איפה התכנסו על מנת להיספר, וגם בחצרות כאשר עם ישראל התרגז על סיר הבשר ועל עשית עגל הזהב."

ב' אונקלוס מפרש ומונה כול המקומות הבעייתיים של מסעות עם ישראל בין יציאת מצרים לבין הכניסה לארץ ישראל.

ג' כתוב במקרא אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל , ז"א, כול ישראל ערבים זה לזה, האחראיות היא קולקטיבית על כול העם, אפילו שלא כול העם חוטא. למשל שבט הלוויים, וגם הנשים, לא חטאו במעשה עגל הזהב.