וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת-הָאֱלֹהִים; וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ה כד]  וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת-הָאֱלֹהִים; וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים. 

[תרגום אונקלוס]  והליך חנוך, בדחלתא דה'; ולייתוהי, ארי אמית יתיה ה'.

[תרגום יונתן] וּפְלַח חֲנוֹךְ בְּקוּשְׁטָא קֳדָם יְיָ וְהָא לֵיתוֹהִי עִם דַיְירֵי אַרְעָא אֲרוּם אִתְנְגִיד וְסַלִיק לִרְקִיעָא בְּמֵימַר קָדָם יְיָ וּקְרָא שְׁמֵיהּ מִיטַטְרוֹן סַפְרָא רַבָּא:

א' כתוב במקרא כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים כתוב בתרגום אונקלוס ארי אמית יתיה ה' שבעברית הרי המית אותו ה' .

-          לעניות דעתי, תרגום אונקלוס מנמיך את מידת הנס הלא ברור שבמקרא. ז"א, תרגום אונקלוס מסביר בצורה טבעית את הסוף של חנוך בעולם הזה.

ב' תרגומים מסבירים את החלק מהפסוק  וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת-הָאֱלֹהִים בדומה לפסוק [בראשית ה כב] למעלה:

כתוב במקרא וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים . לעומת זה, כתוב בתרגומים והליך חנוך בדחלתא דה' וגם והליך חנוך בדחלתא דה' .

-          כתוב בתרגום אונקלוס (תרגום לעברית) והלך חנוך בירית ה'. לכן, לפי תרגום אונקלוס, זאת הכוונה של המקרא, חנוך היה יורה שמיים.

-          כתוב בתרגום יונתן (תרגום לעברית) ועבד חנוך באמת בפני ה' . לכן, לפי תרגום יונתן, זאת כוונת המקרא, חנוך היה עובד, מתפלל, מביא קרבנות, מאמין בתמים ובאמת בהקב"ה.

-          בסיכום, להתהלך עם הקב"ה, זה להיות בירית שמיים, ולהאמין, ולעבוד את הקב"ה בתמים ובאמת.

לעניות דעתי, זאת מסקנה חשובה ביותר. מסקנה זאת נותנת את המתכון המעשי והמדויק של וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים .

-          בפסוק זה יש גם פירוש רש"י:

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ - צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע, לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו, וזהו ששינה הכתוב במיתתו לכתוב וְאֵינֶנּוּ בעולם למלאות שנותיו.

ג' תרגום יונתן מוסיף וְהָא לֵיתוֹהִי עִם דַיְירֵי אַרְעָא בדומה לפסוק [בראשית ה כג] :

תרגום יונתן מוסיף על המקרא עִם דַיְירֵי אַרְעָא שבעברית עם תושבי הארץ.

-          יכול להיות שזאת הכנה לפסוק הבא. חנוך חי עם תושבי הארץ, ז"א, על הארץ, 365 שנים. יכול להיות שחנוך המשיך להיות, אבל בעולם אחר, אולי גן עדן.

-          יכול להיות שזה רמז לאמירת חז"ל צדיקים במיתתן קרויים חיים .

-          יכול להיות שזה רמז לעולם הבא.

ד' תרגום יונתן מוסיף עוד: אֲרוּם אִתְנְגִיד וְסַלִיק לִרְקִיעָא בְּמֵימַר קָדָם יְיָ וּקְרָא שְׁמֵיהּ מִיטַטְרוֹן סַפְרָא רַבָּא:

-          תרגום לעברית של כול הפסוק של תרגום יונתן ([שרת"י במדינות – בראשית דף 62]):

"ועבד חנוך את ה׳ באמת. ואיננו(עוד) עם יושבי הארץ , כי נלקח, ועלה לרקיע לפני ה', (וה') קרא שמו מיטטרון הסופר הגדול."

-          מיטטרון – לפי האתר מטטרון – ויקיפדיה  https://he.wikipedia.org/wiki/מטטרון :

"מטטרון הוא מלאך חשוב המופיע בספרות המיסטית היהודית, הנוצרית והמוסלמית, מהמאות הראשונות לספירה ועד לימינו. השם מטטרון גם משמש במסורות מאגיות שונות להשבעות וכדומה. ...

בתגובה לשאלת ר' ישמעאל לפשר הכינוי, מספר מטטרון כי בתחילה הוא היה אדם – חנוך בן ירד המוכר מהמקרא ובעיקר מספר היובלים וספרות חנוך, שהועלה לשמים על מנת לשמש כעד בבני האדם לאחר חטאי דור המבול. .."