בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
כתוב בספר שמות, פרשת וארא:
[שמות ט כה] וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל-אֶרֶץ
מִצְרַיִם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, מֵאָדָם, וְעַד-בְּהֵמָה; וְאֵת
כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר.
[תרגום אונקלוס] וּמְחָא
בַּרְדָּא בְּכָל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם, יָת כָּל דִּבְחַקְלָא, מֵאֲנָשָׁא, וְעַד
בְּעִירָא; וְיָת כָּל עִסְבָּא דְּחַקְלָא מְחָא בַּרְדָּא, וְיָת כָּל אִילָנֵי
חַקְלָא תַּבַּר.
[תרגום יונתן] וּמְחָא
בַרְדָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם יַת כָּל דִבְחַקְלָא מֵאֵינָשָׁא וְעַד
בְּעִירָא וְיַת כָּל עִסְבָּא דְחַקְלָא מְחָא בַרְדָא וְיַת כָּל אִילָנָא
דְחַקְלָא תְּבִיר וְשַׁרִישׁ:
א' תרגומים
דומים למקרא.
ב' תרגום
יונתן מוסיף 'וְיַת כָּל אִילָנָא דְחַקְלָא תְּבִיר וְשַׁרִישׁ'
שַׁרִישׁ
– deep-rooted, old; remnants of older days (idol of
olden days) (מילון יאסטרוב)
שרוש
(>> שירוש) - (ז') עקירה מהשורש, עקירה יסודית, עיקור, הוצאה, השמדה, חיסול,
ביעור (BABYLON)
-
לפי
מילון אבן שושן, המובן שרוש מקורו בספרות המקראית, ז"א, הרבה לפני התלמוד.
לכן, יכול
להיות שהמובן העכשווי של שרוש
מושאל מן הספרות המקראית.
לכן, יכול להיות שהמובן
התרגום יונתן הוא שַׁרִישׁ, לפי מילון יאסטרוב. בהמשך לקו מחשבה זה, יכול
להיות התרגום בעברית של התוספת בתרגום יונתן הוא:
"ואת כול עץ בשדה
שבר, (והעצים) אלילים מימים עתיקים."
לכן, לפי תרגום יונתן, יכול
להיות שהברד היה לא רק מכה על האנשים הבקר והצאן שבשדה, אלא גם מכה על האלילים, על
העבודה הזרה שבמצרים. ודבר זה ממש מהפכני, וחידוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה