בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
כתוב בספר שמות, פרשת וארא:
[שמות ט כ] הַיָּרֵא אֶת-דְּבַר יְהוָה,
מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה--הֵנִיס אֶת-עֲבָדָיו וְאֶת-מִקְנֵהוּ, אֶל-הַבָּתִּים.
[תרגום אונקלוס] דְּדָחֵיל
מִפִּתְגָמָא דַּייָ, מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה--כְּנַשׁ יָת עַבְדּוֹהִי וְיָת
בִּעִירֵיהּ, לְבָתַּיָּא.
[תרגום יונתן] אִיוֹב
דַהֲוָה דָחִיל מִפִּתְגָמָא דַיְיָ מֵעַבְדוֹי דְפַרְעה כְּנַש יַת עַבְדוֹי
וְיַת גֵיתוֹי לְגוֹ בֵיתָא:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 90]):
"איוב, (שהיה מהג׳
יועצי פרעה,
כאומרו בסוטה
יא). והיה ירא
מדבר ה׳,
הכניס את
עבדיו ואת
מקנהו אל תוך
הבית".
-
תרגום
יונתן נותן הגשמה לפסוק המקרא, הַיָּרֵא אֶת-דְּבַר יְהוָה, שמדובר על אִיוֹב
דַהֲוָה דָחִיל מִפִּתְגָמָא
דַיְיָ.
יש אולי דבר מעניין: שלושת
יועצי פרעה היו איוב, יתרו, ובלעם. הגמרא מספרת כי המזימה להפוך את בני ישראל
לעבדים נתקבלה בהתייעצות שעשה פרעה עם שלושה מיועציו – בלעם, איוב ויתרו. הגמרא
מספרת: "בלעם שיעץ לפרעה – נהרג; איוב ששתק – נידון בייסורים; יתרו שברח –
זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית".
איוב, ששתק ולא מחה, נידון
בייסורים. לכן, כמה חשוב למחות. אחרת, שתיקה כאילו יש הסכמה.
אפשר לשאול, פרעה קיבל את
הדברים של היועצים שלו. למה הפרעה נענש? יש אולי כמה תירוצים: פרעה היה האחראי
הראשי על מצרים, הוא היה השולט והמחליט. אפילו שקיבל הצעותיהם של יועציו, יש לפרעה
לפחות 'אחראיות מיניסטריאלית'. תירוץ שני, פרעה היה משוכנע, ורצה לבצע פשעיו בבני
ישראל גם לפני שקיבל את דברי יועציו. בלעם נענש מפני שהוא לא נתן יעוץ אמתי לטובת
מצרים, אלא בלעם נתן את היעוץ שפרעה רצה לשמוע. ז"א, בלעם בגד בתפקידו, פעל
בניגוד לתפקידו, על ידי כך שיעץ לרעת מצרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה