פירוש התורה - וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה: כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ט לא] וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה:  כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל.

[תרגום אונקלוס] וְכִתָּנָא וּסְעָרֵי, לְקוֹ:  אֲרֵי סְעָרַיָּא אֲבִיב, וְכִתָּנָא גַּבְעֻלִּין.

[תרגום יונתן] וְכִתְּנָא וְסַרְתָּא לָקוּן אֲרוּם סַרְתָּא הֲוָות כְּסִירָא וְכִיתְנָא עָבַד פּוּקְלִין:

[ירושלמי (קטעים)] וְכִתָּנָא הֲוַת גַבְעוּלִין וְאִתָּרַת נִצָהּ:

א' מצאתי באתר http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3629 :

"והפשתה והשערה נכתה, כי השערה אביב והפשתה גבעל" (שמות ט לא).

השעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר הייתה בשלה וקשה (בניגוד לחיטה, שהייתה עדיין רכה ולכן לא נפגעה).

פשתה - נ') מין צמח תרבות חד שנתי, מקור הפשתן (BABYLON)

שעורה - (נ') תבואת חורף ממשפחת הדגניים, אחד משבעת המינים, מין דגן, מספוא, מגרגריה עשויה בירה (BABYLON)

לָקוּ (כתובות לג א)   -   לוֹקִים

ללקות, לוקים - (פ') לספוג מכות, להיחבט, לקבל מלקות, לקבל מהלומה, לחטוף; להיפגע, להינזק, לחלות, לקבל, להידבק

כִיתָּנָא   -   פִשְׁתָּן

סַרְתָּא  , סערתא – barley, שְׂעוֹרָה (מילון יאסטרוב)

כְּסִירָא, בסר (בוסר) – to begin to boil, to be in the first stage of ripening , הבשיל (מילון יאסטרוב)

פּוּקְלִין, פוקלא (רבים - פוקלין) – pod, capsule of a plant , תרמיל (מילון יאסטרוב)

-          תרגום יונתן בעברית:

"והפשתן, והשעורה לקו, כאשר הפשתן הבשיל, והפשתן עשה תרמילים."

תרגום יונתן מסביר בצורה יפה מאד את פסוק המקרא. ממש יפה!

אפשר אולי, לעשות קשר למנהג אחר שבעת העתיקה: כאשר כובשים עיר, המנצח הורג את הגברים, אבל את הילדים משאיר בחיים. אפשר אולי לעשות הגבלה למי שכבר בשל, ולמי שלא עשה תרמיל.

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

גַבְעוּלִין – calyx, capsule , (בּוֹטָנִיקָה) גָּבִיעַ

נִצָהּ , נצי – בר, קטן (מילון יאסטרוב)

"והפשתן היה בגבעול מקום (פרי) קטן"