פירוש התורה - וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת כי תשא:

[שמות לד ו] וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת.

[תרגום אונקלוס] וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי, וּקְרָא, יְיָ יְיָ, אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא--מַרְחֵיק רְגַז, וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשׁוֹט.

[תרגום יונתן] וְאַעֲבֵיר יְיָ שְׁכִינְתֵּיהּ עַל אַפּוֹי וּקְרָא יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחֲמָנָא וְחַנָנָא אֶרֶךְ רוּחַ וּקְרִיב רַחֲמִין וּמַסְגֵי לְמֶעֱבַד חֶסֶד וּקְשׁוֹט:

[ירושלמי (קטעים)] וַעֲבָרַת יְקַר שְׁכִינְתֵּיהּ דַיְיָ קֳדָמוֹי וְצַלִי משֶׁה וַאֲמַר יְיָ אֱלָהָא רַחֲמָנָא וְחַנָנָא רָחִיק רְגַז וְקָרֵב רַחֲמִין וּמַסְגֵי לְמֶעֱבַד חֶסֶד וּקְשׁוֹט:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 408]):

"והעביר ה׳ שכינתו על פניו, וקרא ה׳ ה׳ א־ל רחום וחנון מאריך רוחו ומקרב רחמים ומרבה לעשות חסד ואמת" .

-          לעניות דעתי, יכול להיות קושי להבין את הפסוק, מבחינת מי מדבר אל מי. הספר שאני מצטט ממנו ([שרת"י במדינות – שמות

דף 408]) עוזר בזה ומסביר:

"בתרגום ירושלמי השלם הוסיף כאן: ״וצלי משה ואמר ח׳ ה׳״, ובמילואים לחומש תורה שלמה, (כרך ו׳ פי״ג אות כ״ד) כתב ע״ז, וז״ל: שיטת התרגום ירושלמי השלם, שהמלה ״ויקרא״ קאי על משה, מבוארת בפרקי דרבי אליעזר, פמ״ו: נגלה עליו בענן וכו׳, התחיל משה צועק בקול גדול ואמר: ה׳ ח׳, א-ל רחום וחנון וגו׳. וכביאור רד״ל לפרדר״א, שכן נראה מלשון הגמ׳ יומא לו: וכן במשה הוא אומר ״נושא עון ופשע וגו״׳. אלא שלשון הכתוב בפ׳ שלח: (במדבר יד יז) ״כאשר דברת לאמר ה׳ ארך אפים וגו״׳, משמע שה׳ היה המדבר קריאה זו של י״ג מדות הרחמים. וכן נראה מגמ ׳ ר״ה: (יז:) א״ר יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו, מלמד שנתעטף חקב״ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה, אמר לו כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר חזח ואני מוחל להם (משמע שהקב״ה אמרו). אמנם, גירסת הר״ח שם: עשה לפני וכו׳. ולפי זה משמע שאחרי שקרא ה׳ הי״ג מדות ,התפלל משה באותן י״ג מדות, וראה בתו״ש שם אות מה, עכ״ל."